נבחנתי (כמובן בסמוי) ע"י המאסטר בקטע מנטאלי ונכשלתי, נכשלתי בגדול,איכזבתי אותו ואת עצמי.
בעקבות הכישלון המאסטר החליט לתת לי 3 משימות מנטאליות עד אשר יחליט להפסיק אותם
ובכלל להתמקד איתי בקטע המנטלי יותר כדי לחזק אותי כי בפיזי אמר שהוכחתי את עצמי ויותר מפעם אחת. (עדיין לא יודעת מה המשימות)
שאל אותי אם מעוניינת ושאקח בחשבון שזה הולך להיות מאוד קשה ונתן לי את הזמן לחשוב
והתחילה מלחמה פנימית אך השתמשתי בהצעתו של המאסטר ושקלתי מה טוב יותר עבורי
והחלטתי לאחר כמה שעות שבהחלט רוצה לעבור את הקטע המנטאלי ולהגיע לטוטאליות מוחלטת.
רוצה להיות חזקה מנטאלית כי יודעת שאז לא רק שהוא יהיה מרוצה יותר ממני אלא אני מעצמי ולו רק בגלל שיודעת שהחוזק המנטאלי יעזור לי גם בכל תחומי החיים בכלל.
החלטנו כדי שאצליח להחדיר לעצמי יותר את הקטעים המנטאליים ואת הזהות (כי לפעמים שוכחת את מקומי בגלל החופשיות שנתן לי) אנו נחתום על חוזה בין אדון לשיפחה.
הבעתי בפניו שחייבת להגיע להיות חזקה מנטאלית אבל פוחדת להכשל ואמר ששמח כי זה יתן לי את המרץ והכוח להצליח ודווקא בגלל זה אצליח וחוץ מזה שהוא כמובן יחליט אם נכשלתי או לא 😄
אמר לי שכמו שמכיר ורואה יודע בוודאות שהצליח ואפילו בגדול אבל שאדע שהוא לא מתכוון לוותר לי בכלל, ולא לא רוצה שיוותר לי גם אם זה יעלה בדם יזע ודמעות כי רוצה להגיע להיות חזקה מנטאלית
גם אמרתי לו שמסתבר שהוא מאמין בי יותר מאשר אני בעצמי ותודה על כך, והאמת שעד היום הוא הוכיח לא פעם שבאמת מכיר אותי יותר מאשר אני את עצמי אז שמחה שאמר את הדברים.
אוףףףףףףףף מתי יגיע הרגע שאני אאמין בכוח המנטאלי שלי ובעצמי?
אז יודעת שעומדת לעבור קטעים קשים וכבר לא יהיה לי חופשיות כמו שהיו לי לפני הכשלון הצורם
אך אעבור אותם בהצלחה מאמינה ומקווה.
נתן לי את הזמן עוד לחשוב שוב ולהתחרט אם ארצה עד שנחתום על החוזה כמובן לאחר שנעבור עליו ויסביר לי כדי שיהיה לי הכי ברור לאן נכנסת ואז יהיה הרגע של ההחלטה הסופית וזו תהיה ההחלטה האחרונה שלי,אך יודעת שטחנתי את הראש מספיק בעניין וכבר החלטתי שרוצה ובגדול .
ועוד מעט החופש נגמר והאמת שלמרות הפחד לא רק מאובדן החופש אלא מכל הקטע המנטאלי והטוטאליות שהולכת עליהם יש מצד שני שמחה גדולה,כי אז באמת אגשים את הפנטזיה שלי להיות שפחה טוטאלית. 😄
יש בי גם פחד וגם שמחה, גם סערת רגשות וגם שלווה, איך כל העירבוביה הזו נמצאת באותו זמן יחד? כנראה מתוסבכת או שזה טבעי? אך זו עובדה.
אז אם אתנהג מוזר, זכרו להיות קצת סבלניים איתי ותבינו , מבטיחה שזה יעבור.
לפני 16 שנים. 1 בספטמבר 2008 בשעה 16:06