פרקטלים של זכרון

את שוב מתבוננת בי
מתוך הרוח בעלים

אוחזת חזק בענפי העץ
מנסה למשוך את הרגע
שבו תרצי לעזוב ולברוח

מחפשת מבט שלא קיים
אדם שהפך לחיה אבודה

לחשת לי פעם

אתה החצי השני שלי

ואני אמרתי לך

אני לא מאמין בחצאים

אם את רוצה

את צריכה להיות השלם שלי

ואז אוכל להכיל את כל כאבך

אני לא רוצה להציל אותך

אני רוצה לקפוץ איתך מהעץ

ולברוח אל חדר השינה