ריקוד אחרון

"תעלי במדרגות."
>"עד שהגעתי, אז עכשיו אני כבר יותר ממוכנה..."
"זה לילה מצויין.ירח מאיר, ואפשר לראות הרבה יותר מבכל לילה אחר."----"נו"----
>"אני לא מאמינה."
"אמרתי לך, "
>"אני מחכה לך שתעלי.אני רוצה שנראה את זה יחד. הנה את- מה את אומרת?"
"מה אני אומרת?!- אני רוצה לשמוע את דעתך."
הנדתי את ראשי ופרשתי את ידיי. מה יכלתי לומר על לילה זרוע כוכבים, לנוכח מראה שביל החלב המשייט על פני שמיים קטיפתיים. היא משכה כיסא מאחוריי, ניגבה את הרטיבות שהייתה עליו עם מטלית שהחזיקה ביד. אחרי שהתיישבה בנחת, באתי והתיישבתי לה על הברכיים. התבוננתי על צמרות העצים וחשבתי עליו. הצלחתי להריח את ריח האורנים. היא העבירה יד על שיערי. אחר הכניסה את ידה לתוכו, לחוש אותו, את רכותו. מיד היא סידרה אותו מעבר לכתפיי.
"טוב אני שומעת שהגיע"
>"אני נשארת פה עד שתתיישבו לכם לאכול".

באתי אל השולחן ובירכתי אותם בשלום.הוא ישב מולי, אכל מן העיקרית בפה סגור, בלע ורק אח"כ הוסיף לאכול.הנחתי לי בצלחת מן הקדירה שהכינה כמה שעות לפני כן.תוך כדי מזיגה אל הכוס, משהו, תוך התנהלותם השקטה של הדברים, עלה מתוכי.הרמתי את עיניי מן הצלחת ונעצתי בו זוג עיניים חדות במן ארשת פנים קפואה.

בוקר עלה וקמנו כל אחד בזמנו. הוא ואני הלכנו לטייל לבד בפארק.טיילנו לאורך השביל.סיפרתי לו על מה שרובץ בליבי.הוא לקח את ידי והרגשתי את מגעו המלטף.התיישבנו על ספסל .
"אני אוהב את השפתון שלך.הצבע שלו יפה."
והעברתי יד על עורפו.
"היד שלך כזאת עדינה. עשית לי צמרמורת בגב".
הוא התקרב ונישק את שפתיי, אח"כ ניצמד ואימץ את גופי אליו.באותה העת, ערגה התפשטה בין שנינו. התנשקנו בחום.

"על מה את חושבת?"
>"כלום. צריך להוציא את הכלב לטיול."
"תאכלי, אח"כ תיקחי אותו."