אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ריקוד אחרון

לפני 20 שנים. 22 בדצמבר 2003 בשעה 21:30

המלצרית הניחה לפניו את ספל הקפה. הוא השקיף מבעד לחלון כלפי חוץ. תנועתם של העוברים והשבים הניחה חופש למחשבותיו, והוא חישב את השעות מאז שאכל את ארוחתו האחרונה. הוא ואחותו נהגו לאכול יחד. היא נהנתה לבשל לו ומלבד היותה בשלנית לא רעה, היא היתה בחורה נאה ונחמדה, בעלת חוש הומור קליל ובעלת כישרון להכניס עניין ומחשבה אפילו באדם האדיש ביותר .
ריחו החזק של הקפה הסיח את מחשבותיו והוא השתוקק לשבור את צומו. הוא לגם מן הקפה ולפתע התעוררו תחושותיו המודחקות. סערת רגשות שניסחף לתוכה גרמה ככל הנראה לרעדה לא רצויה בידו הימנית שביקשה להניח את הספל על הצלוחית שאותה הזיז מספר פעמים עד שנאות לשתות ממנו.
עיניו הזדגגו- מעולם בעבר לא חש נבוך וחסר שליטה בקרב אנשים זרים כפי שחש כעת. הוא היה בטוח שחוסר השקט הפנימי הטריד אותו. האם יתכן שחי כך תקופה מסויימת? ומה שבאמת הפריע לו היא השאלה האם נתן לתחושה הזו להובילו?
מודעותו לבעיה שצפה בו כעת העבירה בו תחושה לא נוחה למרות שנראתה בעיניו הגיונית לחלוטין.
המלצרית הגישה לו את החשבון והוא רצה להשאיר לה תשר גדול, חשב אולי תופתע מכך והרגיש שמחה קצרה.
הלום ממצבו בדרך, הגיע לביתו . הוא בחר לשים מוסיקה אלקטרונית. לא במקרה אהב את הסגנון- כל צליל הצליח לחדור מבעד בשרו ולהתאים לכל רגע, לכל מראה, לכל תנועה ולכל דבר שהבחין בו. הוא הניח לעצמו להשתחרר ולשלוח מעליו את הגבולות שייסרו אותו.
אומנם מול יכולותיו השכליות הגבוהות- הצלחותיו החוזרות לנתח מצבים ואירועים כפי שאיש לא הצליח לחזות. הוא הגיע לפתרונות באמצעות נוסחאות מנחות של קודים צפונים בתוך מערך רצוף של תבניות מיקריות. הוא הגיע אל פתרונות לאחר שחישב הסתברויות והניח סברות שנראו יותר ממציאותיות. רעיונותיו ודרך ניהולו המדוייק של ארגון תזרימי נתונים עליהם היה צריך להגיש דוחות מפורטים ומסודרים מחדש, עלו בקנה אחד עם שותפיו שמצאו בו אבן יסוד בכל הקשור בצעדי החברה- הבין עתה שהגיע לבסיס תפיסתו כי היא הרבה יותר מכל מה שהצליח לבסס במציאות המשתנה.
חש כי למרות יציבותו, הוא מפרה את מיקומו המתחדש בהכרה חדשה כי המרחב הוא רק הגרעין ממנו יוכל בעתיד להתנתק משרשראותיו ומכל מה שקושר אותו.

robotz - חחחחחחחחחח.
מה????
זה מצחיק .
מה כתבת פה?
אללי.
לפני 20 שנים
robotz - זה אחד הקטעים האידיוטיים ביותר שקראתי מעודי.
לפני 20 שנים
aleks​(נשלט) - משגיחה,כל מי שהגיב פה לפניי אינו ראוי לנשק
את האדמה שעליה את דורכת.
זהו קטע מופשט שיצורים נחותים פשוט אינם מבינים אותו
הם גם לא הבינו וגם הגיבו בגסות-בורים ועמי ארצות
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י