אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ריקוד אחרון

לפני 20 שנים. 10 בפברואר 2004 בשעה 23:45

כמו בכל יום ה', הגיע המנקה החתיך להבריק את הריצפה. לקח לו זמן עד שסיים אז טפחתי לו בישבן לסמן לו שיזדרז.
"יום ארוך לפניי".
פקדתי עליו להחליף את החצאית ולהתלבש. בנתיים התקשרתי למכר שאמר שיש לו בשבילי את מה שתיכננתי כבר זמן מה.
ציפייתי היתה דרוכה והוא הגיע במהרה. אז קשרתי לעבד את העניים בסרט, שמתי מחסום בפיו וקולר. ההרפתקאה החלה...
המכר הגיע עם בחור חסון נוסף. יחד הובילו את העבד לרכב ומשם הגענו לשטח פתוח.
הם שיחררו אותו לחופשי, עדיין קשור בעיניו.ערום.
התיישבתי על האופנוע. לגמתי מהבקבוק. שאפתי מהאוויר הקר. התנעתי את המנוע, חבשתי קסדה ולקחתי את החבל חזק בידיי. זינקתי אל הטרף. זרקתי את החבל ותפסתי אותו. משכתי עד שמעוצמת המהירות נפל ונגרר על האדמה.
משם התפצלנו אל המלון.דהרנו כשלוותה אותנו שקיעה יפה. שיחררתי אותו. הורדתי את הסרט מעיניו. נתתי לו להתלבש.
בחדר הורתי לו להמתין על ברכיו ערום להתבונן במסאג'יסטית שהעניקה לי טיפול שימימי.
אווירה מרגיעה אך עומדת מנגד למה שעמד להתחולל תוך דקות. העבד סר להגיש לי את המגבת ומספר נקישות עלו מן הדלת. אותם בחורים לא איחרו להגיע מהשעה שקבעתי איתם. חשתי יותר מהתלהבות.
הם קשרו אותו והשתמשו בגופו באותה העת לפורקנם המיני. הם היו יותר ממוזמנים להשתולל עליו.
צפיתי בהם חצי שעה תמימה.
התנהגותו המאופקת של העבד השביעה את רצוני.
"אנחנו זזים, שחררו אותו."- זרקתי עליו את בגדיו.
ניגשתי אליו ואמרתי לו שיגיע אליי מחר בבוקר עם האשראי שלו כי יש לי קניות רבות לעשות.
פשוט...
יצאנו בטריקת דלת.

פלוס מינוס​(אחר) - יש לך עבדים טוטאלים איין ספק
וכרגיל נותנת לנו להיתמכר לעלילה
ולהיות קשובים לסוף
לפני 20 שנים
פלוס מינוס​(אחר) - למלכה נופר לא יכול לענות בשם המשגיחה
אבל ניראה לי שיש לך עוד הרבה חול לאכול
עד שתדעי ליכתוב פסיק
ולראיה דיפדפתי בבלוג שפתחת
וראה זה פלא
לא כתוב שם כלום
רק כמה שאת מיתרגשת
אז ליפני שכותבים וקוטלים
או מנסים לימשוך תשומת לב.................
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י