דרך ארץ

מכירים את זה כשחבר טוב\ידידה רוצים להכיר לך מישהי?

שופכים עליה סופרלטיבים וכמה אתם מתאימים - הרי היא גם מעשנת, אוהבת לבלות,
רוקדת מדי פעם ומצחיקה עד דמעות?

בוודאי, מי לא נתקל בסיטאציה.

אתה שואל: "נראית טוב? לא מגדלת גן חיות בבית? מעשנת דברים חוקיים לפחות?
"לא גרה בצפון בטעות? לבלות אצלה זה לא להתפרע על הפוך בבית קפה?"

אבל את השאלות המעניינות והחשובות לא פחות אתה לא יכול לשאול.
איך תסביר לו שאתה רוצה וצריך קצת "אחרת"?
שמה שיהיה בינינו היא וודאי תספר לחברה הכי טובה שלה ואת זה אתה מעדיף שלא
לשמוע אחר כך. בעיקר אם מה שהיה, היה ונגמר? זו מדינה קטנה וכולנו הרי "ערבים זה לזה".
שלשמוע ממנה: "עזוב, גם כן אתה והפנטזיות שלך, מה רע באיך שאנחנו היום?"
או "מה שאתה מבקש לא נוח לי, אולי מתישהו (בתקווה שלא תעלה את הנושא יותר לעולם).
מבלי שתבין שזה יכול לסמן את תחילת סופו של הקשר.
שאתה לא רוצה להחניק את מי ומה שאתה ולהיות עוד אחד בסטטיסטיקה של "הלא נשואים באושר".
שמדי פעם כשאתה עומד ברמזור ורואה גבר עם אישה ועגלת תינוק, אתה שם לב למבט
הפוזל שלו לעבר ההיא עם העקב הגבוה ומפנטז שהלוואי שאשתו תפרגן לו פעם עם כאלה
ואולי אפילו יותר מזה. מבט שהיא לא קלטה מעולם ואז האיש הקטן מתחלף לירוק.

לכן לא פעם אני משתמש במושג הלא כל כך מוצלח "הכביסה המלוכלכת בינינו".
והוא כמובן אומר "איזו כביסה מלוכלכת בראש שלך?"
נו, מה תגידו? מה אפשר להגיד?
בטוח שמה שבא לומר הוא: "היית רוצה שהחבר'ה בעבודה ידעו שאתה אוהב שאישה משפילה אותך?"
"שבילוי בדאנג'ן עושה לך את זה יותר מללכת לסרט?"
"שלמושג להעריץ אישה יש משמעות עמוקה יותר ממה שאנשים מבינים?"
"שלשמוע ממישהו - הבעיה איתך שאתה נותן להן יותר מדי כבוד - אין בו שום בעיה?"

"לא, אני מניח שלא"
לא חשבתי אחרת.