ג'ינג'ית.
מודה, פטיש ישן נושן. הצבע, האופי, תווי הפנים המנומשים - עושה לי את זה לגמרי.
מיד נזכרתי בנושא שהועלה פה "התפקדות ג'ינג'ים".
אממה, לא אהבה אותי (בלשון המעטה) המחנכת שלי בי"ב בזמנו, אז למה שזו כן?
אולי הגיע הזמן לחוויה מתקנת.
חוץ מזה שעם הזקנה הבלה לא רציתי שום דבר רומנטי, גם לא בעבור ציון עובר בהגשה שלה לבגרות.
עם הבת שלה זה כבר סיפור אחר...
אמרה מיד שאני צריך לטפוח לעצמי על השכם מעצם העובדה שעברו יומיים ועוד לא נופנפתי.
הלו, את התחלת איתי זוכרת?
אחרי 8 ימים, חברות שלה כבר הגדירו אותי "נס חנוכה".
בבקרים הייתי מקפיד להתעורר אתה, מסתובב כך שאוכל לראותה בזווית העין מתלבשת,
מברישה את השיער הזהוב הכל כך יפה הזה וכמובן, נועלת על מכנסי הג'ינס את מגפי העקב השחורים,
כל פעם זוג אחר ויוצאת לרדות בילדים תמימים ועשירים.
נו, מה אפשר לבקש יותר. (אולי להיות תלמיד שלה?)
ממש יכול לדמיין אותה יושבת מול ההורים שלי: "מר וגברת ח', POTENTIAL לא מממש את הפוטנציאל שלו".
ממש לא בקטע, אפילו לא קצת ובכל זאת עולה במדרגות, אליי, למרפסת הקומה השנייה, לבושה בשחור,
נעולה במגפיים השחורים המדהימים שקנתה באיטליה, אוחזת במכונת תספורת, במטרה לקצץ אותו איבר
בגוף כך שיתאים לרצונה. ואני, עירום לגמרי ממתין ממושמע וחרמן, שומע את שאון העקבים במדרגות.
והיא, לא בקטע, אפילו לא קצת, חרמנית לא פחות.
זוהיר בהלול היטיב להגדיר זאת: "יא אולוהים"!
קיבלתי 2 שקל נגד עין הרע בעבור הזוג החום שמגיע עד הירך, שהלם אותה לחלוטין.
רגע מותח. איך תגיב...
והיא, לא בקטע, אפילו לא קצת אומרת: "יפים, אהבתי. יש מצב שהולכת איתם בחוץ בשמלה הולמת".
נו, מה אפשר לבקש יותר.
אז אפשר.
לשמוע אותה כשאומרת: "אני מוכנה, מוכנה ללכת לקראתך בקטע הזה".
והיא, לא בקטע, אפילו לא קצת.
לפני 15 שנים. 25 בפברואר 2009 בשעה 18:31