לפני 16 שנים. 28 במאי 2008 בשעה 11:16
היום הוא כאן, כבר לא שם.. כבר לא בארץ הפלאות
כמה עצוב לו לשפן, המסכן..
אבוד לבדו בשדה, אין זכר לאליס, היא נשארה שם, שותה תה עם הכובען, צובעת את הוורדים באדום.
הוא שם בעולמם של בני האדם
איך יוכל לחיות שם כך?
כשכל מבט הוא מבט זר - מנוכר
שפנים לא יכולים לחיות עם אנשים ולעולם לא ירגישו בנוח בנוכחותם! זו דרך הטבע
שפן קטן, מתחנן לאלוהיו, אנא, החזר אותי לבית החם, למחילה שכה אהבתי