סימנים בכחול

בפאב העניינים לא התפתחו כמו ששרון ציפתה, בדרך כלל גברים מחזרים אחריה ומנסים לכבוש את ליבה ולא כך היה איתו.
מבלי שידעה אפילו את שמו הוא הורה לה בטון סמכותי היכן להיות ומתי להיות שם.

כעת, בזמן ובמקום הנקוב, מצאה את עצמה על מפתן דלתו, עומדת, מבולבלת, נסערת, מה היא עושה שם בכלל?
הדלת נפתחת וקול נשי מורה לה להיכנס, אישה צעירה, כבת 24, גבוהה ובלונדינית עטופה כולה בבגדי לייטקס שחורים ומבריקים עם מחשוף מזמין אשר הבליט את שדיה הגדולים.

את התיק תשאירי בכניסה ובואי אחרי היא ציוותה
שרון הרגישה שהיא בולעת את הרוק שהיה לה בפה והחלה ללכת בעקבותיה
נכנסו לחדר מפואר עם עמודים גבוהים משיש, מסביב היו פזורים כל מיני מכשירי עינויים עתיקים ותמונות אומנות בהן נשים נקשרות ומוצלפות.

על כיסא גדול בקצה הוא יושב, מחייך למראה עוושת הפנים הנבוכה שלה ומסמן לה להתקרב, את יודעת למה את כאן?

האמת היא שלשרון לא היה מושג למה היא שם, היא רק ידעה שהיה לה משעמם לאחרונה, למעשה זה יותר מזה, לפני כ5 שנים היה לה חבר מניאק שהיה נוהג ללגלג עליה ולהשתמש בה כמו חפץ, בסוף הוא גם זרק אותה ומאז העולם נראה לה אפור, הסקס הרגיש סתמי, לאוכל כבר כמעט ולא היה טעם, וצחושה של חוסר ליוותה אותה לכל מקום אשר פנתה.

היא הנידה ראשה בשלילה והופתעה לראות אותו מחייך
האשה שעמדה מאחוריה כעת, דחפה אותה לרצפה ותפסה את שתי ידיה בכוח, תעני למאסטר כשהוא שואל אותך שאלה.
לא, היא ענתה, קולה שבור וחלש.
הביאי אותה לחדרי, הוא הורה

גבר אחר נכנס לחדר ושם כיסוי על ראשה, החדר נעלם והיא נשארה רק עם המחשבות שהתרוצצו בתוך ראשה ללא סוף.
היא הרגישה חבל עוטף וקושר את שתי ידיה מאחורי הגב, הדוק ומכאיב, היא רצתה לצעוק אבל דבר לא יצא מפיה, היא רצתה להתנגד אך גופה עמד מלכת, כאילו משהו עצר בעדה, היא שמה לב שהיא מאוד מגורה, היא הרגישה שהתחתונים שלה ספוגות עד רוויה וציפיה למה שהולך לבוא, שעד עכשיו לא ידעה על קיומה, צמחה כבר וערפלה את מחשבותיה וליבה.
היא הרגישה דחיפה קלה מאחור והחלה להתקדם

המשך יגיע...