בראשית היה חושך. ורוחי על פני מיים

שלא אובן שלא כראוי. יש כאן באתר גם נשים נפלאות.
היותן נפלאות, לא מעידה על היותן כלבות ראויות.
לא כך?
ו

למעלה מחצי שנה לא עלתה הנבלה לכביש. אמש החלטתי להניע ולהזכיר לה את מראה הכביש המהיר.
לא הספקתי לנסוע - "דיהו..תעצור בצד". אז עצרתי. ביקורת.
האבק על הנבלה עורר את חשד השוטר והשוטרת - אז ביקשו לבדוק יותר מרישיונות.
השוטר תפס פנים רשמיות והשוטרת פוקר פייס. "תפתח בבקשה את הבגאז'". פתחתי. הדליקו פנס יד ובדקו.
"אווצ', הנה הפלאג שחשבתי שהכלבה ההיא אבדה"., "אווצ', הנה האזיקים"..
"תמשיך", עודדתי את השוטר המחייך, "בחיאתק תמשיך, תמצא לי אבדות. סחתין עליך"..
השוטרת הסמיקה. דווקא התאים לה.
"טוב אדוני, סע לשלום" הוא ניסה להיות רשמי.
"מה סע? עזוב שטויות, תמשיך לחפש, יש לי עוד כמה דברים שלדעתי הלכו לאיבוד".
לא התאפק וצחק: "תגיד (כבר בלי אדוני), אתה בענייני לקשור וכאלה?"
"אני?" (כולי תום), "אני?, מה פתאום. זה לא אני, זה הן".
"מה זה הן?"
"שמע, הן מבקשות, אז אני קושר וכאלה. אני בטבעי ג'נטלמן טיפוסי".
השוטרת התחילה לחייך והסמיקה יותר. עשתה אחורה פנה ונכנסה לניידת.
השוטר קלט ונע אחריה.
"יאללה", אמרתי לנבלה,"הביתה, די צרות עשית לנו היום".
כעת יש לי זוג אזיקים ספר.

נשאלתי אתמול אם אני מחפש סקס קשוח?
עניתי שלא.
נשאלתי אם מחפש מוצצת.
עניתי שלא
נשאלתי אם אני מחפש משרתת
עניתי שלא
נשאלתי אם אני מחפש מסתשנת עם סף כאב גבוה
עניתי שלא
נשאלתי אם אני מחפש חומה בצורה שאוכל לנתץ
עניתי שלא
נשאלתי אם אני מחפש 24/7
עניתי שלא

אז מה אתה מחפש?, היא תמהה.
כלבה אמיתית. (כי אז יש בה הכל )
כלבה שיודעת שזה עולמה. ועוד הערה שתשמש כהארה: היא יכולה להיות בת 18 או בת 40 ועדיין לא תהיה כלבה.
נקודה.

ראיתי ציטטה בפרופילה של Tainted(נשלטת). על עצמה היא מעידה בין השאר: "יותר לחה מתל אביב".
חוייכתי.

משעשע לחזור ולגלות שכלום לא השתנה
מה שלומכן?שלומכם?
אפשר לנבוח כתשובה

יום הזיכרון הלאומי לחללי צה"ל ומערכות ישראל.
מילים מכובסות לאסון נוראי לכל מי שחווה ויחווה זאת.

זה היום הקדוש מבחינה ערכית בעייני יותר מכל יום אחר. לא כיפורים לא תשעה באב ולא נעליים.

יום אחד בשנה שאנו זוכרים את כולם. את כל אלה שנפחו נשמתם למען שאנו נוכל לקשקש כאן בתלי תילים של מילים.

יום אחד בשנה בו אנו פשוט שותקים.
שותקים מול אחינו ואחיותינו שהיגון פלש לחייהם לעד.
שותקים מול אלו שמסרו את גופם ונשמתם למען רעיון של מדינה. מדינה אחת לעם אחד. עם שנדד ללא מדינה וחזר והקים לו אחת. היא מדינת ישראל.

ומי שלא מוכן במחילה מכבודו לסתום את הפה ליום אחד ולעזוב את הBDSM ליום אחד.
מי שלא מוכן לכבד את משפחות הנופלים למיניהן.
מי שיזיין לי את המוח בבירבורי פוליטיקה ובהצעות לסדר..
מי שיצרח לי: אבל אני פציפיסט. או יכניס לי נאומים חוצבי להבות על שיווין ועל דיכוי עם אחר ביום הזה.
מי שיגיד על הזין, אני רוצה סקס ועכשיו.

ובכן, אם הוא פוגש אותי, אם ..
פשוט כדאי לו שיעוף לי מהעיניים .. ממש כך..
שיעוף לי מהעיינים .. ביום הזה.
תודה

ושוב חזרתי לארץ לסיבוב קצר.

מה מצב הכלבות?
מה נשתנה? כנראה שכלום..
וכן, עדיין מחפש את הכלבה האולטימטיבית
וכן, הן באות והן נבעטות
וכן, הן שוב באות
ועדיין זה לא זה. נכון יותר, זו לא זו.
ועדיין אני מציב רף גבוה? בהחלט כן
ועדיין, תהיה זו שתעבור זאת? בהחלט כן
ועדין, זו שאלה של זמן
ועדין יש לי.

ישבתי היום אצל הטייס. הוא החליט שמזמן לא אכלנו, הוציא לחצר גריל וחצי טון בשר ואת הנפאלית עם התינוקת..
הבאתי יין משנת 94 (אז בזמנו, אמרו לי שזהו יין בציר מעולה, רק האמת היא שאני לא מבין בזה כלום).
היין היה באמת טוב.
גם הבשר.
הנפאלית הזמינה חמש חברות. כולן מנפאל.
כולן מדברות עברית ואנגלית בערבוב. אגב, הנפאלית נשמעת לי כמו קרקור תרנגולות בלול.
אבל נחזור לענייננו. כשהגיע תור הנקניות לבן מתובל (אלו שעשויות מבשר בקר נמוך), הגשתי לאחת מהן נקניקיה ושאלתי בעברית עם היא מעדיפה נקניקיה או נקניק, רך או קשה, קטן או גדול?
היא ענתה: "זה לא חשוב אדון. זה תלוי מי מגיש לי אותו".
אז? הגודל לא קובע?

לרגל יום האישה הבינלאומי, חלף בראשי הרעיון ואיתו השאלה: מדוע שלא אכבד את המעמד ואכריז על יום הכלבה הבינלאומי.
אולי אחרוג ממנהגיי ואזמין כלבות לסשן קשוח ויחודי משותף.

ואכריז: סשן יום הכלבה הבינלאומי

* על המעוניינות לפנות אלי בפרטי ולהסביר:

- למה דווקא את?

המתאימות תזומנה


[u]

היה קר. ממש קר
בחוץ

היה חם חם ממש
בפנים

בחוץ ירד טרד גשם כעוס, עצבני
בפנים האש פצפצה את העצים.

הוודקה גריי גוס החליקה לגרונות
והערמונים על הקמין התפצפצו, נחרכו ונאכלו

החברים חייכו בעצלות: "ממש קיץ בבית הזה"
שתו עוד כוסית.

הכלבה לא אמרה כלום
היא היתה עסוקה.
פשוט הייתי נעוץ בגרונה.

סופ"ש חמים
היה נחמד