יומנו של ציד

היא ערומה, הוא לבוש. כמו שצריך.

היא עומדת והוא יושב. כמו שצריך.

היא מולו עם רגלים מפוסקות וידיים מאחורי הגב. הוא בוחן אותה. מעביר יד בין הרגליים שלה.

עמוק בין הרגליים שלה.

רטוב.

היא מתכופפת אליו לפי הוראתו, שיהיה לו נוח לתפוס אותה בשיער. הוא משכיב אותה על הברכיים שלו.

הוא מותח את הפטמות ככה שהשדיים שלה ישתפלו מעבר לירך שלו. לא על הירך. מעבר לירך. כמו שצריך.

הוא מתחיל לחבוט בתחת שלה.

חובט ומלטף.

תספרי!

1... 2... 3....

8... 15... 

הוא יודע שהיא לא תשתמש במילת הביטחון, אבל ברור לו שהיא חושבת על זה.

מ-20 היא כבר פחות גיבורה. נרתעת, מתפתלת. כאילו מנסה לברוח. 

"חבטה, ליטוף, חבטה, ליטוף" הופך ל"חבטה, משיכה בפטמות (אבל משיכה ח ז ק ה !!!), ליטוף" וחוזר חלילה (בעצם, למה "חלילה"?!)

אה, והאגודל?

היד השנייה שלו בין הרגליים שלה. אני במקומו גם הייתי מחזיק ככה את הכוס.

וכל פעם שהיא נרתעת, האגודל נתקע לתוכה יותר עמוק. 

ובכל פעם שהוא מחזיר אותה למקום עם הפטמות, האגודל משפשף את החלק הקדמי של הכוס שלה.

ואת יודעת מה קורה.....

(לה כבר אמרתי...)

לא כאן כדי להגשים לכם פנטזיות.
כן כאן כדי למצוא את זה שהשדים שלנו יוכלו לשחק יפה ביחד. 

ועוד אחד:

אסירה לעולם שבראשי.

כן. יש שולטים ש"עובדים ב" לפגוע. ולנצל. בלדפוק ולזרוק.
ואולי נפלת על אחד כזה ואולי נפלת על יותר מאחד.

אבל, יש שולטים שבאותה התנהגות הם מתכוונים (גם אם לא תמיד מצליחים) להתיחס. להעצים.
ההחפצה, הזיון, ההשפלה והכאב הם דרך לתת. להעניק.

עכשיו החלק הקשה:

אני לא יודע כמה שולטים עוצרים לחשוב על הכוונה. ואם כן חושבים על הכוונה - את אולי לא תדעי ולא תרגישי מ ה י.
לכן אם זאת אותה התנהגות, בעצם מי שבוחר בפגיעה, הוא את. תבחרי אחרת.
תבחרי לראות בכל אחד מהם מישהו שהתמזל מזלו שמצא אותך כדי לתת לך. כדי להעניק לך. להעניק לך אהבה אפלה, משפילה, כואבת.
אבל אהבה.

לחסימה.

פעם ראיתי שאני חסום אצל מישהי שהפרופיל שלה מ מ ש מצא חן בעיני.

חשבתי לעצמי "איך?! הרי מעולם לא היינו בקשר ...".

היום אני מבין.

אם מישהי רוצה לדעת למה חסמתי אותה, יכולה לשאול כאן (פומביות, הו הפומביות...).

אם מישהו רוצה לדעת למה חסמתי אותו, התשובה בגוף השאלה.

הוצאתי את הכלבה לסיבוב הרגיל.
והכלבה צריכה לקבל הוראות. עם חיוך, עם אהבה, אבל הוראות!

ואני אומר בחדות "כלבה בואי"

ואני רואה את זאת שמולי עוצרת באמצע ההליכה, מזדקפת בראש מורכן ומחפשת עם העיניים...

בהזדמנות זו אני רוצה להחמיא ל"זדיינו" על מספר בנות הזוג שלו.

:-)

הוספתי לפרופיל שלי:

יציבות. אני עוגן. בית. עיר מקלט.

מחפש דומה.

לפני כמה שנים נפגשתי עם מישהי שאני מכיר מהתיכון. דברים קטנים כאלה שהיא אמרה גרמו לי לחשוב שהיא בענייני בדס"מ. זה בפני עצמו כבר היה גילוי מדהים על מישהי שאני מכיר מהקן. אז שאלתי אותה מאיזה צד של השוט היא.  אמרה שהיא מהצד המחזיק. טוב. סיפרתי לה על הכלוב.

השבוע היא סיפרה לי על מישהו ש"משרת אותה". שוב העליתי את עניין הכלוב והיא אמרה שהיא לא כאן אבל שהוא "מהכלוב". בדקתי בשבילה את הניק. התברר שזה אחד מה שולטים היותר קולניים...

מה בפרופיל שלי ובבלוג שלי גורם לך לפנות אלי?!
יש שם אינדיקציה כלשהי שאני מחפש גברים? 
להיפך!