הכל התחיל בקליק

קשה לתאר במילים מה שעובר עלי
אני עוד לא מעכלת את גודל המזל הטוב שנחת עלי / עלינו
כל כך ברור לי שהפרידה מיואל, כמה שהדאיבה אותי כמה שגרמה לי לכמול משהו
אי שם בסוף עיצבוני היתה מטרה טובה וזה אתה
ישבת באופק וגם אם באופן לא רשמי חיכית לי בשקט
ואני אט אט נשבתי בקסמך וכיום אני שבויה כולי בתוכך
כמה טוב לי לדעת שמרגע שהפכת לאדוני אני הולכת שבי אחריך, אחרי אישיותך המיוחדת
אחרי ההוד שאתה מקרין.
אחרי החוסן החוזק והנשמה המתוקה שיש בך.
ולמולך אשפיל מבט ואכרע על ברכיי בגאוה ואושר בלתי יתואר
כמה טוב לי להרגיש את מקומי הישן / חדש איתך
כמה טוב לי להכריז כבל עם וכל איבר בגופי שיש לי אדון
יש לי אותך
אתה שמקבל אותי עם כל מה שאני
לא דורש ממני להפוך לשפחה זונה כלבה... או כל תואר אחר
לא מתנהל מאחורי אגו וצריך בכל רגע לשמוע ממני את המילה
אדון או מסטר, כדי להבין שזה אתה.
בלי יומרות ובלי גינונים נכנס לקשר השליטה כאדון בהווייתך.
גופך החסון קולך החד מבטך החודר כל תנועה שלך כל מילה היוצאת מפיך
מעידה על האדונות שבך.
ולמול הוד אישיותך הצניעות שבך הרגש הרב שאיתו אתה עוטף אותי
לא נותר לי אלא להתמלא בהרגשות להרגיש איך ליבי פועם בחזקה
ולהפנים שאני כאן במקום הטוב שלי, במקום שיתן לך עונג ואושר
אני כאן מתחתיך ובשבילך
כולי מוצפת קרני חום מלטפות
אדון באנג שלי-
כולי קורנת אושר שרק ילך ויתעצם ככה שהקשר איתך יעמיק ויתקדם.
אני שלך!

רגע לפני שאני נכנסת לשיעור
רגע לפני שאני פוגשת את תלמידי,
מאחלת להם בוקר טוב ומתחילה להרביץ בהם את תורת החומר הנלמד,
יושבת לי בבית הספר, בחדר הפרטי שלי
( מסתבר שיש מקצועות שמצריכים חדר פרטי וכמה טוב שזה כך)
המחשב פתוח ומכוון ל... כלוב כמובן.
כולי מוצפת אושר לאחר האדומה מלאות מילות התשוקה שאדוני שלח לי הבוקר.
שולחת לכולם לכל ידידי לכל מבקרי בלוגי
לכל אלו שמגיבים ומוסיפים לי המון אושר בתגובתם
ולכל אלו שרק מציצים ואני מקוה שגם נהנים
לכולכם
בוקר מלא אור וחיוכים.
:)בוקר שמביא בעקבותיו את סופה"ש המיוחל
בוקר שינשק ליום מלא מחשבות טובות ופנטזיות רטובות לי ומקוה שגם לכם.
ממני
מנגינה
המקולרת הטריה
והמאושרת אי שם מתחתו של באנג האדון הקסום שלי.

אמש כשחגגתי את קילורי לאדון המקסים שלי באנג
מישהי מקסימה כתבה לי שבטח אעלם שוב.
איך היא זכרה?
זו אכן אני
נמצאת בכלוב לתקופה של חיפושים ומרגע שמתמסרת לאדון
אני שלו ורק שלו
לא מחפשת ריגושים אחרים ולא שום כלוב ברקע.
מיום שני החלה תקופה חדשה בחיי
אט אט מעכלת את היותי נשלטת לאדון שלי
אבל הפעם ההרגשה שהכל שונה
הפעם כייף לי להשאר כאן
כייף לי לבוא לכתוב לפרוק.
עוד יותר כייף לדעת
שגם לאדוני יש בלוג מיוחד, הומוריסטי עם כתיבה מעניינת
שווה הצצה:
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=12598
שנינו כותבים אחד לשני
וכמה נעים לדעת שחברים וידידים מפרגנים ברקע ומוסיפים תגובות. משלהם.
כל בוקר שלנו מתחיל בהודעה אדומה הדדית
אחחחחאיזה יופי לפתוח את הבוקר ולקרא את מילותיו ברקע.
אז זהו החלטתי
יש לי קולר וכלוב בחסות אדוני
ויש לי כלוב וירטואלי לספר לפרוק ולכתוב קודם כל בשבילו ולכל מי שנהנה לקרא.
בלוגי יקבל גוון חדש
מחכה לפרוק בו את מחשבותי מעצם התמסרותי לאדוני
מחכה עוד יותר לפרוק רגשות לאחר סשנים שאעבור
מחכה כמובן לעונג של אדוני שיקרא הכל
וכמובן גם לתגובות שלכם חברים נפלאים.
זה בלוגי
זה כלובי
וככה טוב לי.

תקופה לא ארוכה של הכרות
שיחות הכי עמוקות שאפשר
דיונים ושיחות נפש אל תוך הלילה
פה ושם בדיקה של מיני סשן וירטואלי שהשאיר אותו מרוגש ומסופק
ושלח אותי למיטה לצלול לשינה מתוקה ומענגת.
יום שני
אנו יושבים זה בצד זה בבית הקפה
אני שותקת
הוא בוחן כל תנועה שלי
עיניו חודרות לתוך מבוכתי סוקרות במבט חד את פני
עוברות על כל חלק בגופי.
בחפשיות ושיחרור הוא נהנה מהאספרסו שלו
אני משחקת עם הכפית הטבועה בתוך הנס.
רואה בדיל של חיוך בעיניו
חיוך האומר כן אני יודע כמה את נבוכה כרגע
זה בסדר אני אוהב אותך ככה נבוכה למולי.
עברנו לשבת בפינה נעימה יותר
הפינה כוללת ספת רביצה מלאת כריות ושולחן סלוני קטן
מקום נחמד
מוזיקת רקע
התיישבנו צמוד יותר
ממשיכים לדבר
בעצם הוא בעיקר דיבר ואט אט מקלף ממני את המבוכה שבי
ההומור הנפלא שלו שיחרר אותי יותר ויותר
הוא פתח את המחשב הנייד
ביקש ממני לא להסתכל
וכתב לי:
" מנגינתי
את ההודעה הזאת אני כותב שאת עוצמת עיניים ואת יושבת לידי בבית קפה ויודעת שאני אדונך החדש (למרות שעדיין לא מבינה כהגדרתך - אבל להבנה אני אדאג 😄 )
אין לי מילים לתאר את ההרגשה שלי מלבד תחושת שמחה גדולה .
... יקירתי במילים אחרות
מצאתי לי נשלטת ראויה ואת מצאת לך אדון ראוי -
הזמן המקום והאנשים הנכונים יכולים לצור פלאים ".
לא קראתי את מילותיו
המשכנו להנות ביחד וככל שהזמן חלף חווינו יחד את קשר השליטה הנפלא שנרקם ביננו.
לקראת סוף הפגישה פרקתי משהו מליבי ואמרתי לו:
"היו לי מספר קשרים עם אדונים
עברתי כבר כמה פגישות בדרך להכיר אדון חדש
התקופה עם האדון יואל היתה קסומה והפרידה ממנו היתה קשה.
אבל שום דבר לא שווה להרגשה הנפלאה שאני מרגישה איתך.
זה קשר שנבנה ממקום כל כך יפה
זה חיבור שכל חלקיו משתבצים זה בזה ויוצרים קשר שליטה שמרגש את שנינו
זו התחלה חדשה
ושנינו יושבים כאן מחייכים מאושרים ויודעים שפשוט טוב לנו במה שעומד לקרות."
-----------
4 שעות חלפו בלי להרגיש
המלצרית שלחה לעברינו מבט מלוכסן לראות אם בא לנו לגמוע עוד איזה מיץ טבעי
אבל אנו גמענו אחד את השני.
הגעתי הביתה עם אושר גדול שהציף אותי
עם הידיעה שאני שוב משוייכת.
כמה טוב לי להגיד שוב ושוב אני נשלטת שלך באנג וכל מעודי לענג אותך ולראות אותך מסופק
אתה ראוי לזה.
פתחתי את התיבה האישית
קראתי את מה שכתב לי
מחיתי דמעות של אושר
וכתבתי לו מכתב תשובה
מכתב לאדוני שאפרסם חלקים ממנו מאוחר יותר.
וכל שנותר לי לעשות
זה לסמן לי שוב סוגריים מקולרות ולכתוב בתוכם באושר רב BAHNG

לא צבעתי את שערי
לא שיניתי את סוללת הבגדים בארוני
לא קניתי עוד כמה זוגות נעליים לאוסף שלי.
יצאתי ממקלחת חמה של בוקר
התמרחתי בקרם הריחני
לבשתי חליפת מכנסיים אהובה עלי במיוחד
סרקתי את שער ולשם שינוי אספתי אותו ( 40 מעלות, אין מנוס)
לוגמת קפה מסתכלת לאדים המהבילים מהספל
בוקר שיגרתי
אבל כל כך שונה מבקרים אחרים.
מרגישה מנגינה חדשה
מנגינה שמשהו משתנה בה
שאט אט מתחילה להפנים את המהפך שעבר עלי אתמול
רגע לפני היציאה מהבית הצצה אחרונה במראה
ניבט משם חיוך
וכל כך ברור לי למה....
עוד טיפה לעכל את מה שעובר עלי
ואפרוק הכל גם כאן.
חסר לכם שאתם לא מרגישים בוקר נפלא כמוני:)
מבעד לחמסין ולאבק העולם נראה יפה פתאום.

בית הקברות בפאתי העיר
שורות שורות של מצבות דוממות
מספר עצים ירוקים שמנסים להחיות את האוירה
ושקט מתוח באויר.
הכל שיגרתי למדי
צעידה בין שבילי הקברים מובילה לקצה המזרחי
שם מתערערת השיגרה
חלקת הילדים
בפאתי החלקה, שטח אדמה ובה טמונים בצפיפות חצאי עיגולי בטון עם מספרים
כל מספר מייצג נפל הריוני או עובר שנפטר
זה מה שנשאר ממנו
מספר חרוט על בטון
בהמשך
עשרות קברים זעירים של פרחים קטנים שחייהם נקטפו בעיבם.
מצמרר לראות את המצבות שתמונת הילד חקוקה עליהן.
מצבות אחרות מקושטות בצעצועים, כי הוא היה בסך הכל ילד קטן והרי ילד קטן אוהב צעצועים....
הרבה מצבות מקושטות בצמחיה או באגרטלים עם פרחים מפלסטיק,
על מצבה אחת ראיתי זר של יום הולדת כי לפני כמה ימים חגגו לקטן הטמון שם את יום הולדתו.
הכל כדי להשרות בחלקה קצת יותר צבעוניות
לתת למקום קצת יותר חיים...
שהרי הם היו בסך הכל ילדים
וילדים לא אוהבים להיות טמונים סתם כך בקדרות של בית הקברות.
המצבה של ביתי נמצאת באמצע בקצה השורה.
מצבה מלבנית מעוטרת באבנים ירושלמיות.
אין מסביבה צמחיה וגם לא אגרטל פרחים.
רק כיתובית מרגשת המספרת סיפור חיים של מלאכית שזכיתי בה לאחר טיפולי פוריות קשים
והוסיפה לי המון אור בחצי השנה שהיתה איתי.
הבאתי בקבוק מים, ניקיתי את המצבה הברקתי אותה, כי זה מגיע למלאכית כמוה להיות טמונה במצבה בוהקת.
הדלקתי נר זיכרון, דיברתי איתה, ביקשתי שתהיה גאה באחיה החייל שעומד מולה לבוש מדים.
והכי חשוב אמרתי לה שלא תדאג
שהשנים שעוברות לא מכעות את הזיכרונות ולא מוחקות את החיוך המתוק שידעה לתת תמיד.
החיים ממשיכים גם בזכות אותו חיוך נצחי שנשאר חקוק על פניה גם רגע לאחר שנפחה נשמתה.

הלב בוכה מתחילת הערב לתוך הלילה ומחר כשנלך לראות את קיברה הקטן של ביתי
כשהלב בוכה

מילים: יוסי גיספן
לחן: שמואל אלבז

כשהלב בוכה רק אלוהים שומע
הכאב עולה מתוך הנשמה
אדם נופל לפני שהוא שוקע
בתפילה קטנה חותך את הדממה.

שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.

כשהלב בוכה הזמן עומד מלכת
האדם רואה את כל חייו פתאום
אל הלא נודע הוא לא רוצה ללכת
לאלוהיו קורא על סף תהום.

שמע ישראל אלוהי אתה הכל יכול
נתת לי את חיי נתת לי הכל
בעיני דמעה הלב בוכה בשקט
וכשהלב שותק הנשמה זועקת.
שמע ישראל אלוהי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהי עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.

ישבתי במיסדרון בפתח החדר
ברקע נשמע ציפצוף המוניטור.
ספרתי את מספר הציפצופים
ידעתי שזה הדבר האחרון שמחבר אותי לביתי.
היא שכבה בחדר בעריסה קטנה
מלבד טיטול היתה עירומה לגמרי
התנור שמעליה חימם
היצטמררתי במקומה, לא היה לי קר גם לא חם
למעשה לא היתה לי שום תחושה
וכי מה יכולה להרגיש אמא שיודעת שאלו רגעי חייה האחרונים של ביתה?
שלושה רופאים לא משו מימנה
הזיזו צינורות הזריקו עוד ועוד חמרים
המוניטור המשיך לצפצף כאילו העבירה לי מסרים דרכו
לא הצלחתי לקרא אותה לא ניסיתי להבין
סתם ישבתי ככה
בחדר רעש והמולה
ואצלי שקט ריקנות שכזו
כולם ישבו בסמוך ודיברו בשטף
אולי זו היתה דרכם להתמודד עם המתח
אני רצייתי שקט להיות עם עצמי לנטרל הכל.
להקשיב לציפצוף המוניטור לדעת שבאותו רגע זה סימן החיים המובהק שלה
מקשיבה
שקט
המוניטור נדם
הכל קרה מהר מידי
הרופא יצא
בעלי והורי נגשו אליו
נשארתי לשבת חברתי מחבקת אותי ואני לא איתה
חלפו מספר דקות
בעלי והורי נכנסו לראותה
לעזאזל!!!
הבת שלי הקטנה שלי נפטרה הרגע בחדר ואני אפילו לא בוכה
מה עובר עלי?
הרופא ביקש שאבוא לראותה:
" בואי תכנסי תהיי איתה קצת
שתשאר לך מזכרת נעימה מימנה."
נשארתי לשבת.
בעלי יוצא מספר לי כמה היא יפה עכשיו לבושה ובלי מכשירים.
אני יושבת
הרופא מנסה שוב
" אל תישארי עם מראות הימים האחרונים כדאי שתזכרי אותה יפה כמו שהיתה
בואי תפרדי מימנה..."
חברתי מנסה:
"אם לא תכנסי עכשיו תתחרטי על זה כל החיים...."
14 שנה חלפו מאז
לא ראיתי אותה במותה
אבל דמותה של ביתי נצורה בתוכי
אני לא זוכרת צינורות, את זה השארתי לתמונות.
אצלי בפנים יש דמות של מלאכית קטנה ותמימה שכל כך רצתה לחיות
הרבה נרות זיכרון מדליקים במשך השנה
אבל לנר הזיכרון שלה יש להבה מיוחדת
להבה המסכמת חצי שנה של טעימה מהחיים
חצי שנה שזכיתי להנות מימנה
חצי שנה שנגדעה בבת אחת
והותירה אותי עם דמעות רבות כל כך.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מפעיל לחץ גדול על הפסיכיאטרים שיושבים בשירות המבחן

ודורש מהם לתת חוות דעת מתונה לעברייני מין חרדים ולא להוציא אותם

עם סטיגמה של בעיה נפשית,
כי אחרי זה הדבר ייצור סטיגמה לאותו אדם שפשע, בקרב הקהילה החרדית.
במטותא מימך כבוד השר רציתי לשאול אותך כמה דברים:

האם עבריין מין חרדי צריך לקבל יחס מיוחד והקלה במצבו, יותר משאר העבריינים הבאים לאיבחון?

אתה לא חושב שעבריין מין חרדי הוא קודם כל עבריין שצריך טיפול, לפני שהוא חרדי?

ואם כבר אתה רוצה להקל על עבריינים למה אתה לא מתערב לטובת כולם?

ובכלל באיזה זכות אתה מפעיל לחץ על פסיכיאטרים שעובדים תחת הניהול של משרדך?

העיקר שהשילטון תמיד תמיד צודק -אההההההה

לפני זמן קצר קיבלתי הודעה אדומה מאחד השולטים:
וזה תקצירה:
שלום מנגינה יקרה לפני חודש הגבת לי על משהו שכתבתי בבלוג
השארתי לך טלפון ולא התקשרת
אני עכשיו בבית תתקשרי אלי לבזק למספר הזה
------
האאאא?
ככה לחשוף טלפון?
הוא באמת חושב שאני אתקשר ובדיוק עכשיו?
:))