הכל התחיל בקליק

(ככה זה כשקר ורטוב בחוץ ולמנגינה חם בלב...)
שמעתי ממישהי ששמעה מהחבר ששמע מחבר אחר שהוא חווה פעם עם מישהי גמירה
לא מהעולם הזה... "שהיא גמרה חזק"
חזק
חזק
בהתרגשות
בצעקה
בעילפון חושים
הוא אמר לה שזה פשוט דבר מדהים ביחוד שזה תוך כדי חדירה,
מיצי התאווה פשוט משפריצים החוצה
וזה מדהיםםם מענג ומעיף למחוזות אחרים....
חוויתי הרבה גמירות
אבל כזו עדיין מחכה לי
כזו אתן מתנה לאדוני
ואתם הייתם שם?

כל צינת הבוקר מתמוססת מול קריאת האדומות שאתה משאיר לי
כל הלאות שאופפת אותי בפיתחו של בוקר סגרירי נעלמת לה באורח פלא עת אני מגיעה לכלוב וקוראת את מסריך.
טוב להתחיל את הבוקר ולראות את מה שכתבת לי.
אדון יקר שלי
כמה אכזבה היתה בי כשלא יכולנו לשוחח אמש.
מסתבר שהטבע גדול עלינו והברקים הם אולי הדבר היחיד שיכול לחצוץ ביננו
ליל אמש
הבית היה קר
אני קרה
התכנסתי מתחת לפוך
הרגשתי את החום הנובע מימך משתלט עלי
את ידך החסונה נוגעת בי
במקומות הכי רגישים
תופסת אותי בחזקה ומוציאה ממני אנקת כאב
מלטפת מרגיעה
מרפרפת קלות על הירך
מצד לצד
נגיעות קלות שמביאות אותי להתפתל מתחתיך
רגע של נגיעות רופפות
ורגע חזקות יותר
כל גופי דרוך בתנועה
מתחננת להפסקה
לא יכולה יותר
ואתה ממשיך בתאווה
סוחט ממני את כל מיצי תשוקתי
ידך הגדולה והחזקה ממשיכה לרפרף מעלי
אני מתפתלת עוד ועוד
שניה לפני שמאבדת כוחי
אתה מצמיד אותי אליך
חזק
יותר חזק
כולך עוטף אותי
אני נושמת לתוך גופך
יונקת את אדי החום מימך
מרגישה ליטוף בראשי
נרגעת
נהנת מרגעי העונג מתחתיך
נמסה עוד ועוד
רואה את פניך המחייכות השלוות
וכשטוב לך טוב גם לי.
התעוררתי לבוקר חדש
מאושרת כולי נוכח הזיכרונות מרגעים קסומים שיש לי איתך
נשארתי עוד רגע קט במיטה
חשבתי על ידי הקסם שלך
לוקחת את קפה הבוקר
נכנסת לכלוב
מילותיך ממלאות אותי בכוחות לכל היום.
" מנגינה שלי", אתה כותב לי,
"אין לי מילים לתאר את הרגשתי כאשר אנו משוחחים ומצפה ויותר מכך לפגישתנו...."
אדון אדיר שלי
אתה לא צריך מילים כדי להפוך אותי לנשלטת מסורה ומאושרת
המבט שלך הידיים שלך וכל גופך ומאודך חודרים לתוכי ואט אט
שמים אותי במקומי
שם
למרגלותיך.

אני משוחחת בצ'ט עם ידיד מהמרכז
כותבת לו ש-קר לי
הוא שולח לי אייקון של עינים גדולות ומשתוממות
"אם היום קר לך כשהשמש זורחת בשמיים, מה יהיה מחר כשתהיה סערה אמיתית"
שמש?
מישהו פה בצפון ראה את השמש
גושי ברד כבדים חותכים את האויר
גשם זלעפות
עננים כבדים מכסים את השמיים
מזג האויר הונה אותי
יצאתי הבוקר כשמעלי שמש זורחת, לבשתי חליפה ארוכה וקלילה
חשבתי שיהיה חם אבל נעלתי מגפיים בשביל היופי ( לפחות זה)
תוך שעתיים המגמה השתנתה
גשם זה טוב
מים זו ברכה
אבל למה להשאיר מנגינה אחת צפונה במשרד וקופאת מקור?
( ולא מעיזה עדיין להפעיל את המזגן על חימום)
דרוש מוקד חימום בדחיפות
אחרת אני מעבירה את היום במצב של קיפאון :)

כשפתחים את החלון ורואים את הרחוב השטוף
כשנושמים עמוק עמוק את האויר הצח
כשמריחים את ניחוח הגשם
כשעוטפים על עצמינו שיכבה קצת יותר עבה של בגדים.
נשאר רק לבקש לקראת הסופ"ש הקרוב:
" את הגשם תן רק בעיתו
( בבקשה רק בשבתות ביום חול זה מכביד)
ובאביב פזר לנו פרחים
(ואם אפשר שיהיו צבעוניים ומפיצים ניחוחות)
ותן שיחזור שוב לביתו
(מוקדש לגלעד שליט במובן)
יותר מזה אנחנו לא צריכים"
(אני צריכה עוד כמה חיבוקים והצלפות מהאדון שלי :))
שתהיה שבת רטובה גשומה חמימה ונעימה
וברקע מנגינה עריבה.
}{

הדרך מהבניין הראשי לחדר העבודה הפרטי שלי לוקחת רק 3 דקות
מזה ביננו 3 דקות, כעין מרחק נגיעה.
בין שיעור לשיעור ובכמיהה לקפה שיסדר את גרוני
עזבתי את החדר פתוח ושמתי פעמי בקפיצה קלה למכונת הקפה.
לא שמתי לב לגרמי הטבע שמסביבי
לשמיים הקודרים שבישרו רעות, לשמש שהוסתרה ע"י ענני עבות.
כל מאודי היה לספל קפה ובשבילו שווה לנטוש לרגע הכל.
הקפה נלגם אט אט ואני כבר בדרך חזרה לחדרי לשיעור הבא.
עוד 5 דקות צילצול
עניין של מה בכך להגיע לחדר ועוד להספיק בשתי הדקות הנותרות לסיים את הקפה.
כמה טוב להיות השולטת בעבודה ולהחליט מה לעשות מתי לעשות איך לעשות..
אבל היום
היום מזג האויר החליט להראות לי איך זה להיות נשלטת גם בעבודה
שניות ספורות אחרי שיצאתי לכיוון חדרי נפתחו ערובות השמיים
זה לא גשם שיגרתי שמתחיל בזרזיפים ואט אט מתעצם זה היה מטר שהחל בבת אחת
ומהר מאוד התפתח לגושי ברד שחבטו בי ללא רחם.
אני בתחילת הצעידה לכיוון חדרי
לא יכולה לחזור כי עוד רגע צילצול והשארתי את החדר עם הציוד היקר פתוח
לא יכולה לרוץ כי זה לבטח היה נגמר בהחלקה ומי יודע מה עוד...
ככה צועדת לי בתוך המטר
מרגישה כמו ספוג לבוש שחור ורוד שמקבל לתוכו עוד ועוד מים.
3 דקות שהפכו לנ--צ--ח
הגעתי נוטפת כולי
איזה מזל שיש לי בחדר אפשרות להחליף בגדים
( אל תישאלו איך ולמה זה קשור לעבודתי)
נכנסתי לחדר צדדי התארגנתי והשחור ורוד שבאתי איתו בבוקר התחלף לבגדים בחום לבן.
זהו אני רק מקוה שרטיבות לא חדרה לריאות לעצמות או למקומות תחלואה בגופי.
***

במחשבה נוספת
יש מקום אחד שכן נשאר רטוב...
איך לא יהיה רטוב -
אחרי שיחה בפון עם אדוני
יהיה לי קשה לייבש את עצמי שם....
לא רע להרגיש רטובה
אבל רק במקומות הנכונים.
המשך יום רטוב לכולם
קחו את הרטיבות רק ליעדים טובים.

פתחתי את השיעור בשתי מילים על הלוח:
" שלום חבר"
שאלתי את תלמידי השביעית מה אומר להם המשפט הזה?
- יש לאבא שלי כזה סיטקר על המכונית
- בשכונה שלנו יש כתובת גרפיטי כזו על הגדר של הגינה, העירייה לא עושה כלום למחוק את זה.
- האא זה מהשיר של הדג נחש " שירת הסטיקר"
- לא זוכר בדיוק אבל זה משהו שקשור לרבין אני חושב
נשמתי לרווחה
כבר חשבתי שאף אחד מהם לא ידע לקשר זאת לדבר האמיתי.
המשכתי בשיעור:
" כן זה בהחלט קשור לרצח רבין, זוכרים מי אמר את המשפט הזה ומתי?"
- המורה זה בטח השמלאנים המציאו את המשפט כי בשבילם רבין היה חבר ולא הגורם לרצח יהודים.
- האא זה בטח רשום על המצבה שלו בשביל כולם הוא חבר,בטח חבר רצה להביא לנו שלום מסריח שכזה...
- מה עובר בראש המרובע שלכם, אתם לא מבינים שהוא היה המנהיג היחיד שהיו לו ביצים לעשות כאן שלום אמיתי מי יהיה מסוגל להביא לנו שלום כמו שהוא רצה?
- כן בטח שלום אמיתי, אני בכלל לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לא היה נרצח ואיך היינו נראים כיום.....
זהו השיעור החל.
ובעיצומו דיון סוער ומעניין.
אותי הפליא דבר אחד, עברו 14 שנה מאז הרצח שיעזע את המדינה.
תלמידי היו אז ילדים קטנים בגילאי 2-3. רובם לא הכירו את רבין ולא הרגישו כלום מעוצמת הזעזוע שפקד את המדינה.
השנים חולפות. אפלו טקסי הזיכרון שהיו עורכים בבתי הספר הולכים ומתמעטים.
המדינה מייחדת יום זיכרון רשמי לרבין, אבל אפילו בתקשורת לא משדרים תכניות מיוחדות ליום הזה כי רבין הוא לא רייטינג!
אז מה?
" שלום חבר", זה רק סטיקר? גם רצח כזה סופו להגווע בשלל מאורעות חיינו?

אמש עליתי על יצועי מקדם מהצפוי
הרגשתי שעוד פעילות אחת שאני עושה בבית ואני מתמוטטת סופית.
זה לא לחץ בעבודה
גם לא תשומת לב לילדים
לא עבודות קשות של הבית
זה משהו עמוק הרבה יותר
זו רגיעה נפשית והייי מטורף שעטף אותי
עד כדי כך שבדרכי לביתי כמעט מעדתי בירידה מהרכבת.
לא להאמין מה קרה איתי....
הייתי עירנית לחלוטין אבל התנהלתי בצעדי ריחוף שכאלו כאילו כל הקרקע נשמטה מתחת לרגלי.
לצלילו של השעון המעורר פקחתי עין תורנית
הרגשתי שמזמן לא ישנתי שנת לילה מתוקה שכזו.
התישבתי אל מול קפה הבוקר
אוחזת בעיתון
מעלעלת בין כתבותיו
ופתאום מבינה שבא לי להכריז כבל עם ומחשב:
"אני בסוף העולם"
בטח ישאלו מה פשר ההכרזה הפתאומית, מה עובר על מנגינה?
אתה, אדוני, ורק אתה יודע את התשובה.
הייתי שולחת לך קרן שמש מלטפת כי זה מה שמגיע לך
אבל אין שמש בשמיים
אז קח פרפר אחד שנשאר בליבי
פרפר של כמיהה אליך.
}{
את שאר פרפרי החשש, הרעד, הבכי, הכאב, הליטוף, העונג והתשוקה, ליקטת ממני אמש.
מתעוררת ליום חדש
מחכה לשיחה איתך
לשמוע את קולך
להגיד לך תודה
ולדעת שהאושר שלך הוא אושרי.
שולחת לכולם קורטוב מהאושר שלי
ושיהיה יום נפלא

שיחות אל תוך הלילה עם אדוני היקר
רגע של קשיחות
רגע שני של מילות ליטוף
ואני מקשיבה
לומדת
מפנימה אותו ואת דרכו
אוחזת בידו האיתנה בדרך בה בחר להוליך אותי.
מרגישה שחזרתי למהותי כנשלטת
ואני שם צועדת אחריו, בטוחה ומאושרת.
-------------------------
הרבה חברים הגיבו למקרה הנפשע של אותה משועממת, שניסתה להפריד ביננו
אמרו לי שהייתי צריכה להתעלם ואפילו לא לכתוב על זה פוסט.
אני בחרתי לכתוב
כדי שיבינו שכאן צריך לנהוג במשנה זהירות ולדעת מימי להזהר...
--------------------------
זהו פרקתי
סימנתי V
המשכתי לחייך
ו....
אט אט מרגישה איך כולי מתמלאת פרפרים, לקראת מחר.
מחר.....
אני כבר סופרת שעות
אוחחחח.... איזה יום מחכה לי מחר.
אני הולכת ל....
פרטים יבואו אחרי הכל.
:)

יום שישי
אני במטבח טבועה בסירים ובתבשילים.
הפון מצלצל ( לא שיגרתי כי כולם יודעים שביום שישי אין לי זמן לפיטפוטים)
על הקו ידידה מהכלוב.
-ראית מה הגיבו בבלוג שלך?
-לא ברור שלא ראיתי, הייתי בבוקר באתר כתבתי פוסט על הבישולים של שבת וזהו אין לי זמן למחשב ביום שישי.
- אני מציעה לך לגשת מהר לפוסט שכתבת על הבישולים לשבת, תקראי את התגובות.
- למה זה כל כך דחוף?
- נו תגשי בלי שאלות את כבר תביני לבד.
נדיר שמנגינה תזניח את הבישולים ותלך למחשב, אבל אם הידידה המתוקה שלי טרחה להתקשר כנראה שצריך לגשת.
קראתי את התגובות.
רוב החברים מפרגנים וכותבים תגובות מקסימות וכמה זה עושה לי טוב.
תגובה אחת צדה את עיני
לא להאמין
אחת החברות מהכלוב שאין לי שום קשר איתה ואני לא מכירה אותה מעבר לכמה שיחות מסן שניהלנו בעבר, החליטה שהיא מכירה את אדון בנאג שלי ושהוא אדם מקסים ( אכן אכן הרבה יותר ממקסים) והיא ממש לא מבינה איך הוא לקח אותי בתור נשלטת, שהרי אני לא ראויה לו והיא הולכת לברר איתו את העניין הזה ובמילים אחרות היא לוקחת מונופול על הקשר שלנו ותדאג להפסיק אותו כי בא לה!
נשמע מוזר?
אני לא ממציאה כלום היא כתבה זאת במפורש בתגובה בבלוגי...!
כמובן שכל עוד רוחה בה, רצה לשלוח הודעה אדומה לאדוני כי הרי ברור "שכל מילה שלה קדושה" ואם היא תחליט לפרק את הקשר ביננו אנו באותו רגע נפרדים :))))
אני לא נוטה לכעוס על אנשים
אפילו לא מחקתי את התגובה שלה מבלוגי
שלחתי לה אדומה די מנומסת ושאלתי אותה בצורה יפה מה הקטע שלה ולמה היא מתערבת?
בתגובה זכיתי לקרא שאני מטומטמת ושאני לא מבינה כלום ולקינוח דאגה לכתוב לי שאני
" נואפת בזויה"
כתבתי לה בשנית
שאלתי אותה יפה למה היא לא מסוגלת לענות בצורה נורמלית וכל התבטאות שלה מלווה בקללות ודברי נאצה?
בתגובה היא הוסיפה עוד כמה כינויי גנאי שאין לי רצון לפרטם.
הפעם נתתי לה אתגר
רשמתי לה נראה אותך מסוגלת לכתוב הודעה ללא שום קללה או דברי נאצה
לא להאמין היא הצליחה לעמוד בזה בגבורה ואני הרגשתי כאילו אני בשיחת מוסר מול אחת התלמידות שלי.
חייכתי והבנתי שיש לי כאן עסק עם התנהגות לא שפויה.
האדון המקסים שלי דרש שאחסום אותה וכמובן שעשיתי זאת.
הוא הודיע לי במפורש שלמרות שאותה חברה הצהירה שהיא מכירה אותו הוא לא מכיר אותה!
ממרום גדלותו יצא להגנתי המלאה וכתב תגובה חריפה בבלוגו

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=203358&blog_id=12598

ולקינוח מחק אותה לגמרי מחייו ובעצם מחיינו וטוב שכך.
מהרגע שקולרתי לאדוני באתי לכאן וסיפרתי על אושרי הרב
המון חברים פירגנו וברכו אותנו גם בבלוגים שלנו וגם בפרטי.
כל יום מחדש אני מאושרת שזכיתי באדון מדהים כל כך.
טוב לנו ביחד
טוב לי להתמסר לו ולענג אותו
הוא לא חוסך ממני מילות אהבה והתרגשות על הקשר שנרקם ביננו
מקרה כזה שפל ולא שפוי רק מחזק אותנו יותר ומוכיח לנו כמה טוב לנו ביחד
וכולי תקוה שהקשר יתעצם עוד ועוד.
אנו שולחים מכאן תודה וחיבוק לכל החברים המקסימים שתומכים ומפרגנים.
מנגינה והאדון באנג
}}{{

יום שישי יום חופש
למי יש זמן להתפנק במיטה
משעה 6 אני במטבח
על הפרק " מבצע ממולאים"
מלאתי פלפלים קטנים ירוקים
עלי כרוב, גלדי בצל, עגבניות גדולות, קישואים
ולהעשרת הטעם גם עלי גפן שגוללתי אותם קטן קטן.
מסדרים הכל בסיר בשכבות קבועות ויאללה לבישול
המיזוג של כל הירקות הממולאים יוצר מירקם נהדר.
הריח החל להתפשט בבית.
בעלי צעק מהמיטה שהוא לא עומד בזה ורוצה לטעום.
הבן התעורר והצהיר שזה לא פייר כי הוא באפטר מהצבא ורוצה לישון עד הצהרים
אבל אמא " מענה" אותו עם הריחות מהמטבח.
לפני שעה הסיר ירד מהאש.
המתנתי שהכל התקרר מעט.
אני הטועמת הראשונה
אמממממממ....
המבצע יצא טעיםםםםם
טעים הרבה יותר מכל הפעמים הקודמות.
מעניין
זה בגלל תבלין החוויי'ג התימני שהוספתי פעם ראשונה
ואולי בכלל, הכל כך, כי קרה לי משהו טוב השבוע
והכל פתאום נראה ורוד וטעים הרבה יותר?
😄
שבת נפלא ורודה וטעימה לכולכם.