יום שישי
אני במטבח טבועה בסירים ובתבשילים.
הפון מצלצל ( לא שיגרתי כי כולם יודעים שביום שישי אין לי זמן לפיטפוטים)
על הקו ידידה מהכלוב.
-ראית מה הגיבו בבלוג שלך?
-לא ברור שלא ראיתי, הייתי בבוקר באתר כתבתי פוסט על הבישולים של שבת וזהו אין לי זמן למחשב ביום שישי.
- אני מציעה לך לגשת מהר לפוסט שכתבת על הבישולים לשבת, תקראי את התגובות.
- למה זה כל כך דחוף?
- נו תגשי בלי שאלות את כבר תביני לבד.
נדיר שמנגינה תזניח את הבישולים ותלך למחשב, אבל אם הידידה המתוקה שלי טרחה להתקשר כנראה שצריך לגשת.
קראתי את התגובות.
רוב החברים מפרגנים וכותבים תגובות מקסימות וכמה זה עושה לי טוב.
תגובה אחת צדה את עיני
לא להאמין
אחת החברות מהכלוב שאין לי שום קשר איתה ואני לא מכירה אותה מעבר לכמה שיחות מסן שניהלנו בעבר, החליטה שהיא מכירה את אדון בנאג שלי ושהוא אדם מקסים ( אכן אכן הרבה יותר ממקסים) והיא ממש לא מבינה איך הוא לקח אותי בתור נשלטת, שהרי אני לא ראויה לו והיא הולכת לברר איתו את העניין הזה ובמילים אחרות היא לוקחת מונופול על הקשר שלנו ותדאג להפסיק אותו כי בא לה!
נשמע מוזר?
אני לא ממציאה כלום היא כתבה זאת במפורש בתגובה בבלוגי...!
כמובן שכל עוד רוחה בה, רצה לשלוח הודעה אדומה לאדוני כי הרי ברור "שכל מילה שלה קדושה" ואם היא תחליט לפרק את הקשר ביננו אנו באותו רגע נפרדים :))))
אני לא נוטה לכעוס על אנשים
אפילו לא מחקתי את התגובה שלה מבלוגי
שלחתי לה אדומה די מנומסת ושאלתי אותה בצורה יפה מה הקטע שלה ולמה היא מתערבת?
בתגובה זכיתי לקרא שאני מטומטמת ושאני לא מבינה כלום ולקינוח דאגה לכתוב לי שאני
" נואפת בזויה"
כתבתי לה בשנית
שאלתי אותה יפה למה היא לא מסוגלת לענות בצורה נורמלית וכל התבטאות שלה מלווה בקללות ודברי נאצה?
בתגובה היא הוסיפה עוד כמה כינויי גנאי שאין לי רצון לפרטם.
הפעם נתתי לה אתגר
רשמתי לה נראה אותך מסוגלת לכתוב הודעה ללא שום קללה או דברי נאצה
לא להאמין היא הצליחה לעמוד בזה בגבורה ואני הרגשתי כאילו אני בשיחת מוסר מול אחת התלמידות שלי.
חייכתי והבנתי שיש לי כאן עסק עם התנהגות לא שפויה.
האדון המקסים שלי דרש שאחסום אותה וכמובן שעשיתי זאת.
הוא הודיע לי במפורש שלמרות שאותה חברה הצהירה שהיא מכירה אותו הוא לא מכיר אותה!
ממרום גדלותו יצא להגנתי המלאה וכתב תגובה חריפה בבלוגו
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=203358&blog_id=12598
ולקינוח מחק אותה לגמרי מחייו ובעצם מחיינו וטוב שכך.
מהרגע שקולרתי לאדוני באתי לכאן וסיפרתי על אושרי הרב
המון חברים פירגנו וברכו אותנו גם בבלוגים שלנו וגם בפרטי.
כל יום מחדש אני מאושרת שזכיתי באדון מדהים כל כך.
טוב לנו ביחד
טוב לי להתמסר לו ולענג אותו
הוא לא חוסך ממני מילות אהבה והתרגשות על הקשר שנרקם ביננו
מקרה כזה שפל ולא שפוי רק מחזק אותנו יותר ומוכיח לנו כמה טוב לנו ביחד
וכולי תקוה שהקשר יתעצם עוד ועוד.
אנו שולחים מכאן תודה וחיבוק לכל החברים המקסימים שתומכים ומפרגנים.
מנגינה והאדון באנג
}}{{
לפני 15 שנים. 25 באוקטובר 2009 בשעה 21:51