הכל התחיל בקליק

פתחתי את השיעור בשתי מילים על הלוח:
" שלום חבר"
שאלתי את תלמידי השביעית מה אומר להם המשפט הזה?
- יש לאבא שלי כזה סיטקר על המכונית
- בשכונה שלנו יש כתובת גרפיטי כזו על הגדר של הגינה, העירייה לא עושה כלום למחוק את זה.
- האא זה מהשיר של הדג נחש " שירת הסטיקר"
- לא זוכר בדיוק אבל זה משהו שקשור לרבין אני חושב
נשמתי לרווחה
כבר חשבתי שאף אחד מהם לא ידע לקשר זאת לדבר האמיתי.
המשכתי בשיעור:
" כן זה בהחלט קשור לרצח רבין, זוכרים מי אמר את המשפט הזה ומתי?"
- המורה זה בטח השמלאנים המציאו את המשפט כי בשבילם רבין היה חבר ולא הגורם לרצח יהודים.
- האא זה בטח רשום על המצבה שלו בשביל כולם הוא חבר,בטח חבר רצה להביא לנו שלום מסריח שכזה...
- מה עובר בראש המרובע שלכם, אתם לא מבינים שהוא היה המנהיג היחיד שהיו לו ביצים לעשות כאן שלום אמיתי מי יהיה מסוגל להביא לנו שלום כמו שהוא רצה?
- כן בטח שלום אמיתי, אני בכלל לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לא היה נרצח ואיך היינו נראים כיום.....
זהו השיעור החל.
ובעיצומו דיון סוער ומעניין.
אותי הפליא דבר אחד, עברו 14 שנה מאז הרצח שיעזע את המדינה.
תלמידי היו אז ילדים קטנים בגילאי 2-3. רובם לא הכירו את רבין ולא הרגישו כלום מעוצמת הזעזוע שפקד את המדינה.
השנים חולפות. אפלו טקסי הזיכרון שהיו עורכים בבתי הספר הולכים ומתמעטים.
המדינה מייחדת יום זיכרון רשמי לרבין, אבל אפילו בתקשורת לא משדרים תכניות מיוחדות ליום הזה כי רבין הוא לא רייטינג!
אז מה?
" שלום חבר", זה רק סטיקר? גם רצח כזה סופו להגווע בשלל מאורעות חיינו?