הכל התחיל בקליק

(מנקודת מבטו של השולט.... בכי של עונג)
תמיד ידעתי שהיא בוכה בלילה,

אבל היום שמעתי את הדמעות שלה בפעם הראשונה.

איך הן נספגות בכרית, ומרטיבות אותה לאט לאט, כאילו שיש להן את כל הזמן שבעולם.

ופתאום הוא פסק. הבכי.
הבנתי שהנסיכה שלי נרגעה

אח"כ נשמעו רק יפחותיה הקטנות, שלוות כאלה. כמו של תינוקות רכים.
כמו אותן יבבות קטנות שהיא משמיעה בכל הצלפה הנוחתת על גופה.
התבוננתי עליה
גופה מסומן בדיוק במקומות שתיכננתי
כתמים אדומים מקשטים את עורה, כתמים שישארו יום יומיים
זכר ליום הנפלא.
ריח גופה משכר
-
-
-
-
הרשיתי לעצמי להיכנס בשקט אל תוך מיטתה החמה והלחה, ולקבור את פניי בשיערה הסתור.

הצמדתי את לחיי הקרה אל שלה,ולחשתי על אוזנה:"אני אוהב אותך, אוהב כ"כ"