הכל התחיל בקליק

לאחרונה ניסיתי לפתח קשר שהתגלה כהזוי ביותר
עד עכשיו אני לא מבינה איך אדון שלא ראה אותי, פיתח לי ולו פנטזיות שיהיה ביננו קשר...
העז לתת לי משימות ( לא שקיבלתי זאת ברצון ברור שהתרסתי) כבר נתן לי כינוי והיה בתחושה שהנה הנה הכל הולך להתהוות לטובת שנינו.
האמת שעשיתי טעות שלא שאלתי למראהו
כי בפגישה העובדה הזו הפילה את שנינו
אני גיליתי משהו במראה שלו שאני לא יכולה להכיל בשום אופן
ונראה לי שגם הוא נוכח לדעת שאין חיבור. ביננו.
מצחיק אותי שישבנו ודיברנו ובמקום שהוא יגיד לי את האמת הוא עוד אמר טוב נמשיך לדבר מחר.
פחדנים לא חסר מסתבר.
ואני שואלת מה עד כדי כך גבר פוחד להגיד את האמת בפנים? ואולי הוא חיכה שאני אומר זאת?
בכל זאת הייתי מעדיפה שזה יבוא ממנו למרות שגם לי היתה אותה תחושה שזה לא זה.
אולי עשיתי טעות שלא דיברתי בעצמי באותה פגישה?
איך שלא יהיה זה נגמר בטעם ממש לא טוב.
יום אחרי הוא שלח לי הודעה שאין כימיה
חחח זו לא היתה הפתעה בשבילי קויתי שזה מה שיהיה ולא אני אהיה זו שאצטרך לבטל את המשך הקשר.
בכל אופן לא טרחתי לענות אפילו .... לא יודעת אולי זה לא מנומס אבל מרגישה קצת כעוסה על שהוא עוד אמר לי בסוף הפגישה שיהיה לזה המשך ולא היה לו האומץ להגיד הכל בפנים.
לא זה לא אקט של נימוס אני רואה בזאת פחדנות.
-------------------------------------------------------------
לא הרכנתי ראש וגם לא לקחתי ללב... באמת שאין על מה
הדרך ממשיכה וכבר יצרתי קשר ראשוני ביותר עם מישהו אחר
עושה רושם נחמד
אבל משונה השיחות שלנו מאוד קרות
מברכים בבוקר טוב בשבוע טוב
קצת מדברים
קצת מנסים לתהות אחד על השני
כלום מעבר לזה
כדאי לנסות להיות יותר ישירה
או אולי הוא לא מעוניין משהו מעבר לזה?
איך אפשר לדעת?