לפני 16 שנים. 29 באוקטובר 2008 בשעה 9:44
יום מאוד טעון ועצוב בשבילי
יום הזיכרון לביתי ז"ל שנפטרה לפני כמה שנים
עכשיו חזרנו מבית הקברות
החלקה הכי קשה, היא החלקה של הילדים
הרבה מצבות קטנות
וכל שנה מתווספות עוד ועוד מצבות.
עמדתי ליד הקבר
ליטפתי את האבן הרטובה והקרה
דיברתי אליה
בכיתי
אני כל כך מתגעגעת אליה..........
אני מרשה לעצמי יום אחד בשנה להתעטף בעצב
להוציא את התמונות
להעלות זיכרונות
לדמוע
אני מקדישה את היום הזה בשבילה ומדליקה נר וירטואלי לזיכרה
-יהי זיכרה ברוך-