לפני 15 שנים. 29 באוקטובר 2008 בשעה 16:36
הערב יורד
עוד יום זיכרון לביתי ז"ל עבר
המצבה נשארה דוממה בין שאר המצבות בחלקת הילדים
קשה לי המחשבה שעתה שנה שלמה אף אחד לא יבוא לפקוד את קברה
( אני לא נוהגת לעלות לקבר מעבר ליום היזכרון, הרי אי אפשר להצטנף באבל כל הזמן)
ועכשיו שנה שלמה היא תישאר שם לבד
חשופה לשמש הקופחת, לממטרים, לרעמים לברקים.
מי יחבק אותה בימים טרופים שכאלו
מי יגן עליה?
אוףףף מה עובר עלי....
אלו הזיות ממלאות אותי....
נשימה עמוקה
מחר יום חדש והחיים השמחה והצחוקים חייבים להמשיך
ורק אורו המרצד של נר הזיכרון עדיין מהבהב לו ומזכיר את עצבונו של היום )-:
