-את פנויה?
-כן יש לי קצת זמן חפשי
-אפשר להתקשר אליך?
-בטח תתקשר...
חלפה חצי דקה והפון שלי צילצל
ידעתי שזה הוא
יותר משבוע לא שמעתי את קולו.
קמתי מהכסא הלכתי לכיוון החלון הצופה לים
שם על רקע גלי הים המתנפצים לחוף, יהיה לי הכי נעים לשמוע אותו
.-"שלום...." ( כאן הוא הזכיר את שמי)
כשאני שומעת אותו פונה אלי בשמי------ כולי נמסה
אני מדמיינת את עיניו החודרות לתוכי
יודעת שהוא קורא לי בשמי מוריד אותי למטה ולוקח אותי למסע המופלא בהדרכתו.
-ספרי לי מה את מרגישה...?
מה לספר לו? על חבורת הפרפרים שחדרה ומפרפרת בתוכי
על הרעידות הקלות של גופי
על האודם שבפני
על החום שמציף אותי...
-את מרוגשת אני חש זאת
-אמממ... כן אני כולי התרגשות איך ידעת?
-אני מקשיב לנשימות שלך, אני לוקח כל נשימה ונשימה שלך ומכניס אותה לתוכי
המשיכי לנשום עמוק יותר הרגישי גם את הנשימות שלי.
שקט
עוד שקט
מידי פעם נשימה מלאת עונג שלי מפרה את השקט ושולחת לחלל קול רך ומגורה.
הוא מדבר בלחש
מספר לי איך יהיה הקשר ביננו
מתאר מה יקרה לי
לאן אצעד במסע המופלא שמחכה לי איתו
איך אהיה שם למטה והוא מעלי
איך אכיל כל מילה שלו כל הוראה כל כאב שיעניק לי
איך אלמד לקבל הכל באהבה
איך כל האישה האסרטיבית שבי תעלם לטובת האישה הכנועה המתמסרת לו.
אני רוצה לדבר, לספר לו על הרגשתי
-"שששש...." הוא משתיק אותי
ממשיך לדבר בשלוה האופיינית לו
מבקש ממני לקרב את האפרכסת ולוחש לאזני עוד מילה
כל מילה פותחת אותי יותר ויותר
אני מרגישה שאני רטובה
רטובה מדמעות של אושר שזולגות על פני
רטובה ממיצי התשוקה המציפים אותי.
שעה תמימה של שיחה איתו שעזרה לי להתחיל את יום העבודה שלי עם חיוך והרבה אנרגיות טבות.
כל שנאמר לו יהי......
לפני 15 שנים. 25 בנובמבר 2008 בשעה 13:23