הכל התחיל בקליק

זה לא סתם שכתבתי אתמול על שיחת הטלפון המרגשת שהיתה לי
לקראת סוף השיחה הוא השאיר לי משימה
"אני רוצה שתכתבי לי כל מה שהרגשת
שזה יהיה הכי עמוק הכי אמיתי ובמיוחד בשבילי"
בכל רגע פנוי במהלך היום חשבתי מה אני אכתוב לו?
איך אתאר את מה שהתחולל בתוכי במהלך השיחה,
איך אכתוב בצורה ישירה כזו שהוא ירגיש שזה בשבילו?
הגעתי לכאן לבלוג שלי וכתבתי על אותה שיחה
ביקשתי ממנו לקרא את מה שכתבתי
הוא אמר לי שזה תאור יפה ובהחלט מתאים לבלוג
" אבל בשבילי, הוא אמר, אני רוצה את זה הרבה יותר אישי ועמוק..."
ידעתי שכתיבה כזו בא אני שוטחת את ליבי בפניו תוכל להיות רק בלילה
בשעות הקטנות האלו, אני מקבלת את ההשראה שלי, כותבתחמרים לעבודה שלי
ובטח אוכל לכתוב גם בשבילו.
10 בלילה
בני ביתי צפונים מול הטלויזיה לראות מי מודח מהאח הגדול.
התכנסתי לי בחדרי והרגשתי שזהו הרגע לפרוק הכל.
התיישבתי וכתבתי לו
לא ידעתי מה לכתוב
לא ידעתי איך זה יראה
ואני מוצאת את עצמי כותבת וכותבת
אין לי שליטה על המילים
אין שליטה על תוכן הכתיבה
זה כאילו נכתב מעצמו.
עוד שורה ועוד שורה...
הוא ביקש ממני לכתוב קטע בערך בגודל של עמוד ואני מרגישה שמזמן עברתי את שני העמודים.
זהו
סיימתי עם משפט מאוד אישי ששלחתי מעל גלי הים בשבילו
אני קוראת הכל, מתרגשת וושולחת לו
אאאאאאאאווווווצצצצצצצצצצצצצצצצצ'''
הקטע לא נשלח
הכל נמחק
מעל שעה אני יושבת וכותבת ובאלפית שניה הכל נמחק
שלחתי לו הודעה שבא לי לבכות
זו לא סתם אכזבה זה הרגיז בטירוף.
איזה יאושששששש איך זה קרה לכל הרוחות!!!!!!!!!!!
אבל אני טיפוס עקשני
כשאני רוצה ליצור משהו אני לא מוותרת
נשמתי עמוק
הכנתי לי קפה
והתחלתי הכל מההתחלה
עוד שעה וחצי עברו והכל מוכן
שלחתי שוב
וחיכיתי במתח לראות איך הוא יגיב
הוא השאיר לי הודעה אדומה:
" מנגינה.... מה את עושה לי..."
מה אני עושה לו....
אם הוא היה יודע מה הוא עושה לי...
בעצם יש לי הרגשה שהוא יודע
הלואי הלואי שהכל ימשך ככה....
}}}{{{{