הכל התחיל בקליק

מאז שהתחלתי לנהל את בלוגי קורים רק דברים טובים:
א. יש לי מקום נהדר שהוא שלי, מקום שבכל רגע של שמחה, צחוק, עצב, התלבטות, התרגשות...אני יכולה לבוא ולפרוק הכל.
הוא סופג הכל בשקט, מקבל את כל מצבי הרוח שלי ותמיד מקשיב עם המון סבלנות אלי.
ב. כמה טוב לדעת שאני הזוכה הגדולה.
זכיתי בקבוצה של חברים מקסימים שבאים לבלוג לצחוק יחד איתי, לשמוח, לפרגן לקרא אותי, לתת עיצות, לתמוך ולהשתתף איתי בעיצבוני.
חלק מהם הופכים לידידים אמיתיים והשיחות עוברות לפרטיות במסנג'ר.
גם היום הרווחתי והכרתי ידידה חדשה ואני כבר מרגישה שיהיה ביננו קשר נעים.
תודה לכל מי שנכנס והשאיר לי מילה טובה, השתתפות בצער ואפילו חיבוק.
(פרטים על היום העצוב בפוסט הקודם)
תודה לכל מי שבא לקרא וגם אם לא הגיב, לפחות היה איתי במחשבות.
ותודה לבלוגי שבזכותו אני צוברת יותר ויותר ידידים.
(-:> (-:> (-:> (-:> (-:> (-:> (-:>