הכל התחיל בקליק

לאחד שלי

פעם כשרק הכרנו, לחשתי לאוזניך סוד...

שמי שיעבור מתחת לקשת אחרי גשם הראשון,

משאלותיו יתגשמו.

סיכמנו שבגשם הראשון נצעד יחפים, ללא מטריות,נחוש את האדמה הלחה,

ומיד כשנבחין בקשת נלך לקראתה בינות לרטיבות

נעבור מתחתיה ונחשוב על משאלת לב.

אותו הגשם מיאן להגיע וההבטחה נשארה הבטחה,

אתה נסעת לארץ הרחוקה, לקור לשלג לרטוב ואני נשארתי כאן.

ואולי כבר מצאת אותה, את אותה הקשת היפה, והגשמת את משאלותיך ,

מי יודע...

אני כאן בארץ צחוחה ויפה , שבה צריך להמתין לגשם הראשון כמה חודשים,

ומאז לא פעם ניסיתי לעבור מתחתיה ולתפוס אותה בידיי,

אך לשווא, הרי זוג ידיים לעולם לא הספיק.

כי כשאספתי את החלק האחד , לא נותר בי הכוח לאסוף גם את השני,

מאז עיניי תרות אחרי הקשת המיוחלת,

במחשבה שאם אעצום את עיניי בחוזקה,

אולי ידיי ימצאו את אותו זוג הידיים שהאמינו כמוני באותו הקסם,ונוכל להרים אותה מעל ראשנו ולעבור דרכה...

לכן אסתפק כרגע במישאלת לב

שבעוד מספר ימים, כשתשוב

נוכל לתפוס אותה יחד

ועם קסם הצבעים נגשים את כל המהויים.

ושוב יעבור עלי לילה של חלומות רטובים.

לילה זרוע כוכבים וחום לכולכם.