לפני 15 שנים. 26 במרץ 2009 בשעה 21:26
מראתי מכוסת האדים
משקפת את מי שאני
מסתירה את מי שאינני
מגרשת את כל השדים
קמטים שלא יגוהצו
חורצים את פניי העייפות
כמו גדוד שחצה את הגבול
כוחותיו לעולם לא ימוצו
עיניי מזוגגות
השמימה אשלח מבטי?
או איישירו לתוכי?
שפתיי הקפוצות
לא מתעכלות לחיוך
קיפאון בעולם החשוך
שערי הפרוע, הסתור כנגד פני
מכסה את בבואתי מעיני.
עדיין ריקה שברירית וקמוטה
מחפשת מזור למועקה.