לפני 15 שנים. 20 במאי 2009 בשעה 14:44
חיי הוניליים
עבודה
הפקות
משרד
תלמידים
משפחה
ילדים
בעל
ומנגד העולם המופלא הזה
אני פוסעת בו בצעדים מתונים
כל יום לומדת משהו חדש
כל יום מוסיפה לתוכי עוד תובנה.
אני פוסעת בעקבות הנשלטות
רוצה להיות כבר בתוך
לא קלה היא דרכי
פיתולים ותיסבוכות
קשרים ופרידות
הוא רוצה אני לא
אני מתחברת הוא מרגיש מנותק.
מתקרבים
מתרחקים
עוברת לילות של חום ותשוקה כשאני מחוברת לכאן
מחכה...מדמיינת את מגעו של השוט
את קבלת הכאב
את התמסרותי
את חוסר האונים
את פרץ הרגשות.... הבכי
את האדון שמעלי
קפדן דורש ועוטף הכל בהמון רגש.
מריחה שהכל עומד בפתח
רק לפרוץ
ואני בפנים
אבל הדלת כבדה
לא יכולה לה לבדי
צריכה אותך האדון
שתסייע
שתעזור
שתדריך איך...
עדיין מחכה