אני פה
אני לא פה
מציצה לעיתים מה קורה בבלוגים
מעיפה מבט לפורום
רואה מי מחובר
נשארת לדקות ספורות ובורחת.
כשידידים שלי הגיעו לשלב שהכלוב כבר לא כל כך משך אותם,
לא הבנתי איך זה יכול לקרות?
ניסיתי להסביר להם שאין דבר כזה התנתקות
שלא יתכן שמקום תוסס ומרגש כזה לא ימשוך יותר.
שישארו בשבילי ועבור ההנאה שלהם...
פתאום גם אני במקום הזה
לא בדיוק נמשכת לכלוב
מחפשת את החופש מתחת לאדוני.
רוצה להיות בצילו ורק שם.
הכל פה נראה לי מרוחק ואולי אפילו לא שייך להתנהלות יומי.
מצאתי את האושר שלי בחיקי אדוני
זהו
לא מבקשת דבר מעבר לזה.
חלק מידידי הקרובים לקחתי איתי לקהילה שאני מנהלת
אני פוגשת אותם שם ולא מרגישה בחסרונם.
אחרים... או שלא רצו לבוא או שאני מעדיפה לשמור מהם מרחק.
בטח אחזור ביום מן הימים
קשה להתנתק ממקום שהביא הרבה תהפוכות טובות לחיי.
מוכרחים להמשיך לנגן
ובנתיים המנגינה מרחפת ברקע.
שבת יפה לכם חברים.
}{
לפני 15 שנים. 31 ביולי 2009 בשעה 6:57