סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 14 שנים. 31 ביולי 2009 בשעה 6:57

אני פה
אני לא פה
מציצה לעיתים מה קורה בבלוגים
מעיפה מבט לפורום
רואה מי מחובר
נשארת לדקות ספורות ובורחת.
כשידידים שלי הגיעו לשלב שהכלוב כבר לא כל כך משך אותם,
לא הבנתי איך זה יכול לקרות?
ניסיתי להסביר להם שאין דבר כזה התנתקות
שלא יתכן שמקום תוסס ומרגש כזה לא ימשוך יותר.
שישארו בשבילי ועבור ההנאה שלהם...
פתאום גם אני במקום הזה
לא בדיוק נמשכת לכלוב
מחפשת את החופש מתחת לאדוני.
רוצה להיות בצילו ורק שם.
הכל פה נראה לי מרוחק ואולי אפילו לא שייך להתנהלות יומי.
מצאתי את האושר שלי בחיקי אדוני
זהו
לא מבקשת דבר מעבר לזה.
חלק מידידי הקרובים לקחתי איתי לקהילה שאני מנהלת
אני פוגשת אותם שם ולא מרגישה בחסרונם.
אחרים... או שלא רצו לבוא או שאני מעדיפה לשמור מהם מרחק.
בטח אחזור ביום מן הימים
קשה להתנתק ממקום שהביא הרבה תהפוכות טובות לחיי.
מוכרחים להמשיך לנגן
ובנתיים המנגינה מרחפת ברקע.
שבת יפה לכם חברים.
}{

בודק - הטוב הוא דבר יחסי
וכאשר מוצאים טוב
שנראה כמוחלט אז
מותירים מאחור
את הטוב הקודם
כך זה גלגל החיים
ולא נראה לי שזו זניחה
זו רק מנגינה חדשה
שמתנגנת לה
שאינה דוחה את יופיין של הממנגינות
הקודמות
אלא שמותירה אותם לרגעים מסוימים
בתוך האריזה.
לפני 14 שנים
ניחוח אישה - כאן או שם. היכן שהכי מרגיש לך נכון.
ובכל מקום שבו את נמצאת - איחולי סופש נעים!
(:
לפני 14 שנים
Madame T​(שולטת) - שבת שלום לך, מנגינה. מאחלת לך רק טוב בכל מקום שבו תהיי ועם מי שתהיי. לפעמים לוקחים 'פסק זמן' ממקומות מסוימים ואחר כך חוזרים אליהם (או שלא), לפי הרגשתך....
לפני 14 שנים
King of Hearts - אם יש להפרד
זו הפרידה הכי יפה שרק אפשר
כאשר מסעך מוליך אותך הלאה
לפני 14 שנים
אל הקיסר - הי מנגינונת
מזמן לא התראינו בבלוגך
:)
עדיין פה
סוף שבוע ענוג לך
לפני 14 שנים
לילימיי​(שולטת) - (:
מנגינה יפה שלי...כמה יופי , כמה?
הרי מה בסך הכל כולנו רוצים...למצוא את האחד
שיקח אותנו למקום , שבו השקט הפנימי (גם אם סוער בחוץ) , והשלווה
והאחד על אחת הזה...המיוחד כל כך...
בלי להתפזר לכל הכיוונים.
ריכוז בו
דיוק שלו
אהבה שלכם. אחת.
(:
שלום תמיד , בשבת ובכלל !
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י