את חלק השיר אני מקדישה קודם כל לעצמי, המילים מדברות בעד עצמן
ומסבירות הכי טוב את מצבי...
המילים מועדות גם לאותו קצין, נער, שהובהר לי שהוא פשוט " חטף" את בני
מאותה יחידה בה היה אמור לשרת ולקח אותו ליחידה שלו.
בצד המאבקים שאנו מנהלים מאז
אולי דוקא המילים הכל כך נכונות של ג'קו אייזנברג יועילו?
"לנשום עמוק להשתדל
שלא לרעוד
ולקבל הכל באהבה
והלוואי שזה יקרה
מהר
לפעמים אני משתגע
כי מבחינתי אני יודע
שיהיה טוב...טוב...
לפעמים אני לא שומעת
כי מבחינתי אני יודעת
שזה קרוב....
מותר לבן אדם לטעות
להתבלבל ובכל זאת,
לתת הכל
להתכוון לכל מיתר
לפעמים אני משתגע
כי מבחינתי אני יודע
שיהיה טוב...טוב...
לפעמים אני לא שומעת
כי מבחינתי אני יודעת
שזה קרוב...."
אוהוווווו
הלואי שזה קרוב
ובנתיים התעוררתי לעוד בוקר של מאבק
ושל שיחת טלפון מבני,
בא אני עוטה ארשת של אמא שמחה ומחזקת
ומעודדת אותו אי שם במקום שהוא תקוע.
שיהיה בוקר נפלא
והכי חשוב
הלואי שיניב סוף סוף משהו טוב.
לפני 15 שנים. 18 באוגוסט 2009 בשעה 5:09