סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 15 שנים. 17 באוגוסט 2009 בשעה 6:48

בוקר טוב
אני מבינה את הפחד של אנשים להחשף,
גם לא במימד הטלפוני.
זה ברור במיוחד באתר שכזה שהביצה בו די מלאת רפש ואתם יודעים על מה אני מדברת...
אבל קצת מתסכלת העובדה, שאנשים שאני יודעת שיוכלו לסייע לי בבעיה האישית שפרטתי בפוסט הקודם,
כשאני פונה אליהם בפניה תמימה וטהורה לחלוטין, גם אז הם בוחרים להתעלם לא להגיב
ולא לנסות לסייע.
האם כל תקופת פעילותי באתר לא הספיקה, כדי להבין שאני לא שייכת לביצה לא לברנז'ה של הקהילה ולא מתערה עם חברים מפה?
האם עד כדי כך פוחדים גם ממני?

פסיכיאטר מתורבת - " תקופת פעילותך באתר " ? הא ??
למה היתה לך כאן איזו תוכנית ויסקונסין בדסמית מטעם ממשלת ישראל .

יאאאא !! מנגינה , המטבח לא קורא לך משום מה ?
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - היי Psychic
ברוך הבא לבלוגי
נחמד להשתעשע למקרא תגובתך על הבוקר
ואל תפסיק לרגע
אני אוהבת לצחוק גם כשהכל מסביב נראה אפרורי למדי.
לפני 15 שנים
Lady Izadora​(שולטת){השד} - אין קשר לפוחדים ממך.
יש לכבד פרטיות ורצונו של אדם לשמור על גבולות ברורים בין המצאותו באתר וירטואלי לחייו האמיתיים .
בקשה לעזרה תחפשי בצינורות המתאימים .

יום טוב והצלחה לבן .
לפני 15 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - היי ליידי
נחמד לראותך כאן
את בטח יודעת שכשנמצאים במצב שכזה מול גוף גדול ואטום מנסים לחפש עזרה בכל מקום
כן גם פה!
תודה שהגבת ותודה על התמיכה.
יום מקסים
לפני 15 שנים
אל הקיסר - אכן קשה לנערים בני 18 להשלים ולהמשיך הלאה,
את כל העזרה שהוא יכול לקבל,יקבל ממך,
תעזרי לו להפנים,ותני לו כוח,
שיש לך
בהצלחה מקסימונת
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י