ברגע הראשון התחשק לי להעיף הכל
לציין בסוגריים " לא בעסק" וזהו נגמר!
ברגע השני עצרתי
נשמתי
חשבתי
אפשר בכלל להשתיק אותי
אפשר לכבות את בערת המנגינה ?
אפשר להשאיר אותי גלמודה ללא רצון להתמסר לאדון?
לא בעסק?
אני?
בעסק ועוד איך בעסק.....!
אבל איך?
טובעת בים של סימני שאלה.
רוצה להמתין לסיום פסק הזמן עם האדון שלי
אבל מה ילד יום?
יהיה אותו דבר?
יהיה בכלל?
אולי להמשיך הלאה לאלו הראויים והטובים שמחכים לשמוע שאני לא משוייכת?
שונאת את פסק הזמן הזה
יודעת שהוא חשוב
שונאת את התקופה האיומה הזו
יכולה לברוח מימנה
אבל לא בטוח שאני רוצה?
לא יודעת מה קורה לי?
דבר אחד בטוח
חזרתי לכלוב
חזרתי לבלוג כדי שיהיה לי מקום לפרוק את מה שעובר בתוכי.
כל מה שאתם כותבים לי גם בהמון הודעות אדומות וגם כאן
עוזר לי לסדר את מגירות נפשי
לא בטוח שהסדר יביא לפיתרון
אבל כמה חשוב שאתם כאן.
יום נפלא
ו....
מתנצלת מראש אבל בתקופה הקרובה תעלה מכאן מנגינה די צורמת של לבטים ובילבול גדול...!
לפני 15 שנים. 7 בספטמבר 2009 בשעה 8:34