צילצול בפון
מה שלומך מנגינה?
דייי אני לא מסוגלת לדבר אני מתרגשת בוא כבר.
אני רוצה שתחכי לי חשופה
תכיני לי נס חזק כמו שאני אוהב וגם אחד לך, אני לא שותה לבד.
קחי כסא מרופד
שבי וחכי לי הכי פתוחה שאת מרגישה לנכון.
שתיקה
שמעת אותי מנגינה?
כן שמעתי
איך את מרגישה?
אני לא יכולה לדבר אני מידי מרוגשת.
אין מה להתרגש תראי שהכל יעבור לך מהר מאוד.
כמה זמן את צריכה להתארגן?
אממממ... כמה דקות לסדר נשימה.
טוב אני למטה כבר עולה.
(מה הוא כבר למטה, כל כך מהר... עוד לא הספקתי לסיים להתאפר, צריך מהר להכין שני ספלי נס,
לסדר את הכסא להיות מוכנה, חייבים להיות מוכנה, הוא לא אוהב לקבל אותי לא מוכנה)
צעדים במדרגות
המים רותחים
אני צריכה להתפשט
נו קדימה להוריד כבר את החולצה.
לא מסוגלת, מתרגשת רועדת....
נשארת לבושה.
דפיקה בדלת
נכנס, כולו שופע ביטחון, מניח את התיק, עושה סיבוב בדירה, מחייך
שלום ילדה,
שתיקה
שלום ילדה
ששש... שלום, עזוב אני לא מדברת עכשיו אני מידי מתרגשת.
בואי הנה
בשניה הבאה אני בחיקו מרגישה את חומו מציף אותי.
מזל טוב מנגינה זה בשבילך.
יווו תודה איזו התרגשות, איך זכרת...
נו את רואה יש דברים שאי אפשר לשכוח.
התיישבתי על הספה
ביידים רועדות התרתי את הסרט האדום
קופסא מרובעת
בטח הביא לי בושם...
פתחתי בעדינות את הקופסא
מבט אחד
עיניים גדולות
פה פעור
יווו אני בהלם, איך חשבת על דבר כזה
איזו מקוריות
איזה אומץ יש לך להביא לי ודוקא לי את זה?
את רוצה שאני אוציא את זה בשבילך?
עוד לא הספיק לסיים את שאלתו לקח ממני את הקופסא והוציא אותו
ענוג שכזה
מעוצב כל כך יפה
ורוד מדהים
אני מחזיקה אותו חזק, מתבוננת
עושה הכרות איתו
עם
הרוקט פוקט החדש שלי.
את הנשיקה שהוא קיבל יהיה קשה לשחזר.
לפני 15 שנים. 6 באוקטובר 2009 בשעה 21:02