הכל התחיל בקליק

מנגינה בהפסקה
אין מנוס מהפסקה בכתיבה נוכח כל מה שעברתי בתקופה האחרונה.
האדון
הריגושים
החיבור
היופי שנוצר ביננו
האהבה
פסק הזמן
התקוה
הפרידה
היאוש
הטילטול
ופתאום
אני לבד לגמרי לבד, אין קילור אין אדון אין סשנים אין במי להאחז אין עם מי להתרגש
אין למי לחכות.
שנים שנים חייתי עם פנטזיות וללא אדון
מהרגע שהתחברתי לכלוב וגם לאדון אמיתי שלי
אני לא יכולה לראות את עצמי שוב שוקעת בעולם הפנטזיות
כל כך ברור לי שחיי מנוהלים הרבה יותר באושר בריגושים בהנאה כשמעלי ניצב אדון ראוי.
אני גם לא מסוגלת להכנס לתקופת צינון אחרי הפרידה.
לא יכולה להיות לבד
רוצה להיות שלו, מתחתיו לתת לו כל מה שאני יודעת לתת.
החיפושים ממשיכים והמסע מפרך ומייגע.
הלואי הלואי שמסתמנת לי תקוה חדשה
תקוה בדמות ידיד שמעולם לא חשבתי לקבל אותו בתור אדון ופתאום אני מתחילה לגלות שאנו צועדים לכיוון הזה.


בנתיים השתנתי הפכתי אדומה.
וסוף סוף אני יודעת לצבוע את הבלוג בצבעים שאני אוהבת ולהעלות תמונות.
וזה בזכותך, ה...אחד שאי אפשר בלעדיו
תודה שהיתה לך סבלנות ללמד "דיסלקטית מחשבים" שכמוני איך מתנהלים כאן 😄
מעכשיו גם אני אתחיל להנות באמת מהמנוי שלי.
אז אולי עכשיו כשאני אדומה
אולי הצבע יביא איתו משהו חדש לחיי.....?