הכל התחיל בקליק

מה פתאום נגמר
אני מרגישה שזה רק התחיל
4 שעות של שיכרון חושים חלפו
קראתי שהזמן אחרי הסשן, אין מתוק ממנו.
התכרבלתי בתוכך
ליטפת אותי
עזרת לי להפנים את שאריות הכאב
העיניים שלך נצצו
בטח גם שלי
הרגעים הפלאיים, של הסוף
אני.... ראשונה
עוד לא הפנמתי את הבערה שלי ואתה מוסיף את שלך.
עוד שעה ארוכה שלנו יחד
אני בתוכך
נצמדת
לא נעה
אתה מסתכל עלי ומחייך
" חחח את נראית מרוסקת לגמרי, פסל אנושי שכמוך"
מילותיך חודרות לליבי:
"מנגינה שלי היית תלמידה טובה, ככה אני רוצה אותך תמיד"
נשיקת פרידה
ו... נגמר
אבל אצלי הכל רק מתחיל
צריך לארגן את המחשבות
לנשום עמוק
לחזור לעצמי
להיות שוב מנגינה האסרטיבית של העולם הונילי
זה קשה, כל כך קשה!
בערב לשבת לכתוב לך
כי מגיע לך מילות תודה ופירגון
בדרכך המיוחדת ריסקת אותי לעשרות נתחים
ובדרכך המיוחדת הרכבת אותי שלמה ומאושרת הרבה יותר.
בא לי.....
בא לי.....
בא לי....
ששש... צריך להפנים את פרץ הסערה העולם הונילי ירצה לאשפז אותי.
:)