הכל התחיל בקליק

בוקר יום שני
הייתי אמורה למצוא את עצמי ב.... ( לא מגלה זה ביני לבין אדון באנג)
אבל אילוצי עבודה דחו לנו הכל.
קצת מועקה קצת עצב והרבה אכזבה,
אבל לא נורא זו דחיה רק ל- 24 שעות והצפיה הארוכה רק מביאה יותר התרגשות ורטט...
נשארתי עם בוקר חפשי
מכורה אובססיבית שכמוני מתיישבת מול המחשב וצופה כמובן באח הגדול בלייף
( איך נכנסתי לזה לכל הרוחות)
לא להאמין
הדיירים המשועממים משתזפים להם בשמש, יש להם שוקר חשמלי והם נוגעים אחד בשני
ובודקים באיזה איזור בגוף השוק הכי כואב.
למדתי שנגיעה חשמלית בתנוך האוזן מכאיבה למדי
כולם נהנים מאוד
צורחים איייייי קופצים מכאב, צוחקים ומדושני עונג.
פעילות בדסמית במיטבה בשידור חי וברייטינג גבוה.
די שקוף שמבין הדיירים יש שניים שמסתמנים כשולטים בדסמיים ויש גם כמה נשלטים.
( מעניין אם אתם חושבים כמוני על אותם שמות)
מישהו אמר שבדסם לא שייך להמונים?

לא היה לי את אדוני הבוקר וכמובן ששום דבר לא יכול להיות תחליף לדבר האמיתי איתו
אבל מודה שעברתי מיני עונג ואפילו מצאתי את עצמי רטובה קצת.
אחרי השוקר החשמלי, נראה אם מרוב שיעמום יגיעו גם לשוט :))


**** סוד קטן
בליהוק לעונה הנוכחית הייתי בחלק מהאודישנים, מכיון שהתכנית נדחתה עקב שיפוץ הבית לא יכולתי להמשיך בתהליך.
אני עוד אמצע את עצמי בתוך הבית באחת העונות.
( עוד חלום רטוב)