הכל התחיל בקליק

קמתי באשמורת הראשונה
נראה שאפילו קבוצת העורבים שמקננת על העץ מול חלוני עדיין לא החלה בקירקורי הבוקר.
צללתי למקלחת חמה
האדים מילאו את החדר
הצטברו על המראה
מבעדם ניבט גופי
פני האדומות, אולי מעצמת חום התנור ואולי מעצמת ההתרגשות
שערותי הניצבות בדום מתוח נוכח ההתרגשות העוטפת את כולי
פיטמותי הזקורות, הממתינות...
אפילו אי שם למטה במקום מקדשי הכל נראה לוהט וסוער.
הודרתי קירזולי שער מיותר ( גם ככה אני לא כזו שעירה אבל בכל זאת)
שיפשפתי כל חלק בגופי
אני רוצה שיקבל אותי חלקה, מריחה וטהורה.
חפפתי במרץ את שערותי
התמרחתי במיד נייט עם הריח המתקתק שאני מכורה לו
לבשתי חליפה שחורה
גופיה אדומה ומגפיים אדומות.
ענדתי עגילים גדולות ושרשרת תואמת.
חפנתי בתיקי את כל הציוד שהוא אוהב
ו... אני בדרך אליו
כולי תשוקה לראות אותו, להרגיש את חום גופו
לרדת למטה למקומי הקסום
להתייסר בשבילו להתאמץ, לספוג, לכאוב, לצרוח, לנטוף, להתמסר
ובעיקר להתענג מעוצמת שליטתו עלי.
אמש אמר שמחכה לי " סשן סשן" ועם מילותיו אלו עליתי על יצועי
מרוב רטט והתרגשות כמעט לא עצמתי עין.
טילטולי הרכבת עזרו לי לנמסם מעט.
אני חייבת לישון, הוא ביקש ממני לבוא עם הרבה כוחות, להיות חזקה.
להיות שלו כמו שהוא אוהב וכמו שאני אוהבת.
הגעתי מקדם מהרגיל.
התיישבתי בבית קפה.
הזמנתי לי קפה חזק, פתחתי את העיתון למולי
לא קראתי
מי מסוגל לקרא בזמן שכזה?
ישבתי ובהיתי...
אנשים חשבו שאני מתבוננת בהם וחלקם הגניב חיוך לעברי
ואני
אטומה
אילו רק היו יודעים מה מתרחש בתוכי.
חיכיתי לו
בציפיה דרוכה
בגעגועים רבים
בערגה
חיכיתי
והוא לא הגיע
מיסרון קצר הותיר אותי דומעת ומאוכזבת
אבל בעיקר עצובה
עצובה בשבילו
ימים רבים תיכננו את היום הגדול הזה
הוא סידר לו חופש מתפקידו המאתגר והכל היה נראה מושלם.
הבוקר אחד מבעלי התפקידים חלה, הוא ביקש מחבר לעבודה לאייש את התפקיד במקום החולה.
הוא הסביר לחבירו שעליו לנסוע וזו נסיעה חשובה.
החבר לא הסכים להחליף את החולה
אדוני נותר מאוכזב ופגוע מאותו חבר
ומצא את עצמו עמוק בתוך העבודה.
ואני
נותרתי עם הדמעות
הן מלוחות
אפילו ביס מהסופגניה לא הצליח להמתיק אותי.
עצוב