אדון יקר שלי
מאז שקולרתי לך משהו בחיי השתנה, הפכתי לנשלטת יש לי מחוייבות כלפיך,
לא לגמרי חפשיה במילותי בהתנהגותי ביחסי אליך.
צריכה לחשוב על צורת התנהגות נאותה, לשקול מילים, מחוייבת לקיים משימות, חווה רגעים של כאב וייסורים מתחתיך, מרגישה איך מחשבותי מתמקדות בך, בנו.
מוצאת את עצמי חושבת על סשנים איתך.
חושבת על איזה שוט לרכוש להנהתך ולייסורי, אילו חבלים יעטפו את גופי בפעם הבאה, איך תרתק אותי בדרכך המיוחדת ללא יכולת תזוזה.
איך תיקח ממני את יכולת הנשימה ותחזיר לי אויר טהור רווי בך ובניחוחות שלך.
איך תחדיר את זה וגם את זה ובעיקר את זה....
עמוק כואב חזק ואני אנטוף ואזרום אפתח את מפלי למול העונג הצרוף שעובר בי.
רגע מצטמררת מפחד נוכח כל מה שמחכה לי ורגע מלאת תשוקה להמשך.
טוב לי
זכיתי להגשים משאלת לב אדירה ששכנה בתוכי שנים על גבי שנים.
יש לי אדון ולא סתם עוד אדון מהרשימה, יש לי אותך, האדון שלי, בדיוק כמו שדמיינתי אותך, בדיוק כמו שרציתי.
אותה אישיות שהתגלתה לי שנים בפנטזיות, אותו חוסן גופני ונפשי אותו טון דיבור חזק מאיים אבל מלא רכות.
אותך אדוני בעל הנפש האצילה שיודע איך להוריד אותי ברגע להמיס אותי מכל האסרטיביות הונילית שלי לרוקן אותי מכל הדעתנות ולגרום לי להיות ריקה ופתוחה לקבל את כל רצונותיך לתוכי.
ואני
המורה הדגולה, המולטי מנהלת צוות אנשים לא קטן,
האישה ששומעת את כולם מנווטת מתכננת מחנכת בונה מפרקת נוזפת ומעצימה.
צוללת לעולם שלנו והופכת לנכס דומם בשבילך אדוני.
ברצונך מייסר וברצונך מרומם ברצונך מאיים וברצונך מלטף.
לא יכולתי לבקש לעצמי רגעים קסומים טובים מאלו.
כמה השלמה נפשית יצרת לחיי
כמה איזון הכנסת בתוכי
תליתי שלט על לוח ליבי
"נכס של אדון באנג"
מסתובבת בגאוה, דואגת שכולם יראו
אושר- זו המילה שמתארת אותי הכי טוב!
ואושר פותח עוד יום מואר בחיי.
שולחת רסיסי אושר גם אליכם.
לפני 14 שנים. 23 בדצמבר 2009 בשעה 6:49
