מוצאי שבת
מחכה בציפיה .... לשיחה איתך
לא התחברת
נשארתי גלמודה
מבינה
אבל גם עצובה
מה עושים עכשיו?
אין לי כוח להכנס לקהילה שאני מנהלת
אני יותר מידי חמה ומעדיפה להשאר בחום האופף את הכלוב.
פעם חברה הציעה לי להכנס לצ'ט
אני לא מרבה לעשות זאת
הרגשתם פעם מזה להיות תיבת אוצרות כשלפחות 6 גברים עטים לקחת אותה תחת חסותם
עוד לא נכנסתי וכבר 4 אדומות קופצות למולי.
אף אחד לא באמת מכיר אותי, אף אחד לא יודע מה טומנת בחובה התיבה, אבל כולם רוצים.
הייתי כנה והודעתי חגיגית לכל אחד, שהוא לא מתאים לי ולכן אני לא חושפת פרטים אודותי.
חלק הבינו וכיבדו
אבל שניים מהם הגדילו לעשות.
אדון צעיר ונמרץ החליט שאני לא משתפת פעולה רק בגלל שאני זקנה.
ולמרות שהצהיר שאני לא נחמדה המשיך לדבר איתי ולנסות בכל דרך לשאוב פרטים עלי.
אדון אחר הגדיל לעשות:
רשמתי לו בפירוש שהסטטוס שלו לא מתאים לי
אבל הוא ניסה בכל דרך לדלות את מצבי
וכשלא שיתפתי פעולה החליט שאחת כמוני יכולה להיות רק מי שגרה בקרית חיים
נשואה למנכ"ל שטראוס
מורה בפנסיה ( במקרה הזה אפשר להגיד שהוא קצת קלע אבל רק קצת חח)
והכי חשוב
כיום אני עוסקת בניהול חנות למכירת בגדים זולים.
למרות שניסיתי בכל דרך מנומסת לסיים את השיחה עימו ( אני לא נוהגת לנתק ככה לאנשים)
וגם לא רשמתי לו שאני נשואה,
הוא המשיך ורשם לי
" יש לי שפחה נשואה וכל השפחות שלי נשואות ואנו מחפשים לנו עוד אחת"
נהנתי
היה נחמד
תודה לשני האדונים על "ערב בידורי בחינם"
ובשבילך
חיכיתי לך
וגם אם לא הופעת אתה תמיד שם בליבי
ממלא אותי בחום הנובע מימך ובקסם אישיותך המופלאה.
התמכרתי
ואני יודעת שזוהי רק ההתחלה שלי ושלך....
לפני 14 שנים. 3 באפריל 2010 בשעה 21:36
