לפני שנתיים נוצר קשר ביננו.
קשר שהחל ממסרים אדומים ועבר לשיחות ארוכות בפון.
זוכרת איך בזמן שביתי היתה באימוני שחיה, הייתי יושבת על שפת הבריכה
ומשוחחת איתך.
סיפרת לי על החיים שלך
סיפרתי לך על שלי
העלאתי בפניך לבטים ותמיד היית בפיך עיצה נבונה עבורי.
מאז ומעולם היית גבר שנון.
שנינותך באה לידי ביטוי בפוסטים הנפלאים שכתבת בבלוגך.
כל כך רצית להפגש איתי ואני הרגשתי שזה לא מתאים לי.
חלף זמן
נעלמת לגמרי מהכלוב ובמשך תקופה תמהתי מה קרה לך ולמה לא רואים אותך?
המשכתי בשיטוטי בכלוב ועם הזמן התמכרתי לבלוג אחר.
בלוג שלא מרבה במילים אבל כל רעיון שבו הוא פנינה מנצנצת.
הייתי מרבה לעיין בבלוג. נהנתי מהכתוב ועוד יותר התפאלתי משנינותו של הכותב
שידע בכל פעם להביא את המיטב ממוחו הקודח.
במשך הזמן התחלנו לשוחח.
לא היה לחבר מסן ולכן העברנו מסרים דרך האדומות.
הוא פתח לי צוהר לעולמו, לחייו, לעיסוקו.
סיפרתי לו קצת על עצמי.
בכל תקופה שראה שאיני משוייכת לאדון עשה את מירב המאמצים להכיר אותי יותר ולהפגש איתי.
" אפילו רק לקפה, רק למבט עיניים" היה אומר לי.
משהו בתוכי אמר לי לא להפגש איתו.
הוא לא ויתר.
לפני זמן קצר שאל אותי באיזה בוקר אני פנויה כדי להפגש.
מכיון שהייתי בבדיקת קשר עם אדון חדש,
כתבתי לו הודעה מפורשת שאין לי עניין להפגש איתו בכלל.
מאז שקט, אין הודעות ולא שומעים ממנו.
עד אמש
אמש לתדהמתי התברר לי שאתה, זה שכל כך רוצה להפגש איתי, אתה בעצם ידידי הנעלם משכבר הימים.
בחרת להחליף ניק ולא לשתף אותי בכך
היה לך נעים להמשיך להשתעשע איתי בתקוה שאפול ברישתך.
אני מאוד משתדלת להתנהל בכלוב במשנה זהירות.
מודה
שנון שכמוך הצליח לשטה בי.
לא יודעת מאיפה היתה לי האינטואיציה להבין שמשהו בך לא תקין.
תודה לאל שזה קרה.
אמש עליתי על יצועי מוכת תדהמה מהגילוי המרעיש
קמתי הבוקר וההלם עדיין אוחז בי.
אם זה מה שרצית להשיג
השגת!
שאפווו לך
אדון/ גבר/ שנון/ ידיד בדימוס/ מחזר/ מתחזה!
הצלחת להפיל גם אותי.
אבל הפסדת בגדול.
אם היית מתנהל באמינות ובפתיחות , אין לי ספק שהיינו מכירים יותר, יש בך המון חכמה
אבל לא ידעת לנצל זאת להעשרת חייך.
אני לא מצטערת לרגע
ומודה לאלוקים ששומר אותי מאוייבי.
ערב חג היום
שיהיה יום נעים וחג שמח.
לפני 14 שנים. 4 באפריל 2010 בשעה 5:30
