אני שונאת להכנס לזה אבל כנראה שאין ברירה:
א. פעילותי באתר היא ברמה הוירטואלית.
ב. גם אם יש מספר בודד של חברים/ות שאני לכאורה בקשר איתם, זהו לרוב קשר וירטואלי בלבד.
ג. אין לי רצון להכנס לכל המריבות הסיכסוכים הפגיעות והיחסים שמתרחשים בין החברים.
ד. בלוגי הוא מקום הפורקן הפרטי שלי, כשאני כותבת בו אני כותבת על דברים אישיים שקרו לי
ורק לי! בעולם הבדסמי או הונילי.
ה. בפוסט האחרון הרגשתי צורך לפרוק עלבון אישי שעברתי מאדון, שהכרתי אותו דרך האתר.
אין לזה שום קשר לסיכסוכים או פגיעות אחרות המתרחשות באתר.
ו. אין לי שום עניין ורצון ללבות אש או לכבות אש של פגיעות או סיכסוכים קיימים. אני לא מעורה, לא שופטת אף אחד ולא נכנסת לזה.
ז. מי שחושב כך עלי או כותב על כך, עושה זאת על דעתו מבלי שמכיר אותי או יודע את כוונותי ואני בטוחה שחברים נאורים ( יש כאן כאלו) מבינים שזה הזוי להסיק עלי מסקנות בלי להכיר אותי בכלל.
ח. כבר הבוקר קיבלתי פניה של חבר/ה , שהחליט להפסיק את הידידות הוירטואלית איתי, כי לא מוצא חן בעיניו דרך התנהלותי, זכותו של כל חבר להחליט אם להיות איתי בקשר או להתרחק ממני.
זו אני, זו דרכי. משתדלת להתנהל בכנות ומתוך אמיתות שלי.
ט. אני רואה באתר הזה מקום מעניין ומהנה ומעבר לכך בית לכל אוהבי הבדסמ ואני בתוכם.
מנסה למצוא לי אדון ולצערי לא תמיד נוחלת הצלחות.
י. המנגינה תמשיך להתנגן בדרכה.
אני מודה לכל החברים שבאים לבקר בבלוגי להגיב לפרגן ואף לבקר לעיתים.
נעים לראותכם כאן.
נעים מאוד לקבל פירגונים בפרטי על כתיבתי ועל כך שבלוגי אמיתי ומעניין.
תודה לכל המבקרים בבלוגי, אתם באמת מחממים את ליבי.
הכנתי עוגת גבינה ועוגת שוקולד להנאתכם 😄
תתכבדו ושיהיה לכם יום מתוק.
:))
***בבקשה בלי תגובות הפעם
כל תגובה תימחק.
לפני 14 שנים. 14 באפריל 2010 בשעה 5:40