הכל התחיל בקליק

ביום חמישי ראיתי אותו לראשונה
הוא הונח על שולחני עטוף בעטיפה כחולה כשסרט כסוף כרוך מסביבה.
מתנה בשבילי?
הרי אין לי יום הולדת בקרוב
ובכלל "שונא מתנות יחיה..."
אולי זו טעות, אולי זה מיועד למישהו אחר?
פתחתי
ספר שירה
כשאני מתוודעת לראשונה לספר שירים, אני מתבוננת בכריכה
קוראת את המוטו הרשום בכריכה האחורית.
מדפדפת ומגיעה דוקא לעמודי האמצע.
ההתחלה תמיד תהיה מושכת יותר ולעיתים אפילו מושכת מידי.
אבל האמצע נותן תמונה מדויקת על תכנו של הספר.

ספר שירה שכריכתו צבועה באדום בוהק.
עיון קצר גילה לי שאלו שירי אירוטיקה משובחת.
בדף השני היתה רשומה הקדשה:
".... ידידתי המופלאה והחושנית התמידית
מאחל לך שקיעה חמה ונעימה בנבכי שורות האירוטיקה
ומקוה עוד יותר שתמצאי בקרוב את האור המיוחל.
ממני
בידידות עורגת
XXX
הגזים לגמרי
בסך הכל עזרתי לו בהכנת עבודה סמנריונית לסיום התואר .
לא ציפיתי לכזו אמירת תודה ואין ספק שהוא הצליח לעורר את סיפי התרגשותי.
הוא אחד הבודדים שמכיר גם את עולמי המקביל, הבדסמי.
ידיד ונילי לחלוטין, אבל אין כמוהו מבין ומפרגן.

ספר שירים מופלא שיקבל מקום של כבוד על מדף הספרים בביתי ויפתח בעיקר בשעות הלילה הקטנות.
כמה ממזרי מצידו להשתמש בעטיפה כחולה שרק מוסיפה נופך חושני למילים

לא יודעת אם זה צירוף מקרים או יד הגורל המכוונת
אבל השיר הראשון שנפתח לעיני במרכז הספר, היה " הילדה והשוט"
במבט ראשון הצירוף של ילדה ושוט נשמע נוראי ואולי אפילו פדופילי.
אבל
השיר מספר סיפור במיוחד בשבילי.
על השיר, על הילדה ובעיקר על השוט בפוסט הבא...