ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 14 שנים. 17 במאי 2010 בשעה 16:25

פתאום היתה לי הארה
אחרי שנים של פנטזיות שליטה מטורפות
שנים של מחשבה שרק אני "המטורפת" מסתובבת עם תחושות של כמיהה לשליטה.
פתאום משהו בתוכי דחף אותי להקליד בגוגל את המילה "סאדו"
נפלתי לתוך הכלוב ההומה.
בעודי בהלם מהתודעה שכל העולם שיצרתי בתוכי, קיים במציאות
בעודי מנסה להכיל ללמוד
להבין שבעצם אני מכירה ה--כ--ל
אדומה ראשונה צצה מולי
גבר שתוך שיחה קצרה התברר שהוא משמש כאדון.
בעולם הפנטזיה שבניתי לי, לא הכרתי מושגים כמו אדון ונשלטת, אבל היה שם השולט
והיתה שם אני מתמסרת לכאב מתוק ולאנונימי שאחראי עלי. ( ככה כיניתי את האדון).
אותו אדון שפנה אלי הבין מהר מאוד שאני חדשה ומן הסתם חיכך את ידיו בהנאה
נוכח הפרגיה שצצה מולו.
שיחה קצרה
מעבר מהיר למסן
שיחות ועוד שיחות
חששות שלי, מילות הרגעה שלו תוך שהוא מסביר לי על העולם הקסום שנכנסתי אליו זה אתה.
הוא כותב אני קוראת ומרגישה הצפת חום וטיפות תשוקה נובעות מתוכי.
לאחר שבועיים עברנו לשיחות בפון
קול רם וחד של גבר עם שפע ביטחון עצמי חדר לאזני.
בדמיוני שיבצתי אותו בכל אותן פנטזיות נפלאות שבניתי במשך השנים
הוא שם הגבר השולט ואני מעונה, סופגת, מתמסרת ובעיקר מלאת תענוג.
חודש וחצי של הכרות
והפגישה עמדה בפתח
הוא היה הרבה יותר מרשים מימה שדמיינתי
גבוה , נאה, עיניים שקדיות בצבע ירוק, שער כסוף וזקן קטן שעיטר את סנטרו
גבר שגברים
אדון האדונים
מראהו המרשים בתוספת קולו החד והאופי הנפלא שגיליתי תוך כדי השיחות המרובות
המיסו אותי לגמרי.
כל מה שרציתי זה להיות שלו
לזכות סוף סוף לממש את כל מה שישב בתוכי שנים על גבי שנים.
לא היה קשה להבחין בהתרגשותי ובעיני המביעות כמיהה אליו.
בעדינות מרובה הציע שניסע לביתו כדי שיראה לי את חדר הבדסמ שלו.
ואני
בלי לחשב סיכונים בלי שום לבטים - הסכמתי!
חזית ביתו נראתה שיגרתית למדי
בחצר גינת ירק נחמדה עם מספר ערוגות וכמה צמחי תבלין
כמה עצי פרי הדר ושיחים מפיצים ניחוחות נעימים
בטרקלין אפפה אויה מיסטית משהו
ספות עור שחורות שולחן סלוני מזכוכית פסלים מסביב
תמונות אריסטוקרטיות ווילון בורדו שתרם לאוירה.
החדר הפנימי השאיר אותי פעורת פה.
אהבתי שליטה השתוקקתי לשליטה אבל הכל היה עמוק בתוך מחשבותי
מעולם לא מימשתי כלום
ופתאום מתגלה מולי חדר שלם שכולו חדר עינויים.
מצלב, סאדים, כסא גניקולוג ועד קירות מלאים שוטים ספנקים ושאר ציוד איימים.
כן קראתי לזה איימים כי פרגיה כמוני לא רק שלא חוותה כלום בכלל לא ידעתי שקיים דבר כזה.
הגבר השרמנטי החליף מעט את עורו
הרגשתי שהוא תקיף ונחוש יותר.
בטון מתקתק ניסה לשכנע אותי להקשר לצלב
הסביר לי עד כמה אני הולכת להנות לרחף ולחוות את חוויית חיי בשעה שאערוך הכרות עם כל השוטים שלו.
אל תהיו בהלם
זה בדיוק מה שהוא רצה
להתביע על גופי את כל סוגי השוטים
והיו שם שוטים רבים מהפשוטים ועד לאכזריים ביותר.
בלי חימום בלי הכנה בלי שלבי בניית הכאב
ככה בבת אחת שאני אחווה את כולם.
עמדתי קפואה וראיתי איך הוא החל לסדר את השוטים בקו אנכי על השולחן.
כל שוט נראה לי אימתני יותר מקודמו.
אני מתבוננת איך השולחן מתמלא אט אט במיני שוטים שונים.
כולי מנוונת ולא קולטת בכלל מה הולך לקרות לי.
5 דקות תמימות לקח לו לארגן את הציוד
הוא ניגש אלי והחל להוביל אותי לכיוון הצלב
באותן שניות
הרגשתי כאילו יד נעלמה מעיפה לי סטירה מצלצת
מעירה אותי מקפאוני וגורמת לי להבין שאני לא רק מפחדת אני רואה שסכנה אמיתית ניצבת לפני.
בתנועה חדה הזזתי את ידיו ממני
בלי פרידה, בלי שלום פשוט ברחתי משם כל עוד נפשי בי.
לקח לי כמה ימים להבין איך הצלתי את עצמי מנפילה למקום שמאוד לא התאים לי באותה תקופה.
למזלי היה לי קשר ידידותי מדהים עם אחד האדונים היותר ראויים מכאן.
הוא עזר לי להתאושש להרגע ולקבל פרופורציות על מה שעבר עלי.

עברו 3 שנים
הכרתי כמה אדונים ועם כל אחד מהם היה קשר שליטה מדהים.
דבר אחד היווה תמיד עקב אכילס בשבילי וזה השוט.
אין לי ספק שלקבל הצלפות זה מדהים זה מעורר זה מגרה זה פותח את המקומות הכי חמים בגוף
ועם כל מה שעברתי יהיה אולי מפליא לגלות שמעולם לא הרגשתי מגעו של שוט על גופי.

לפני כמה חדשים נפגשתי עם ידיד שלי
הוא ידע הכל
באמצע הפגישה ביקש ממני להביא את תיקו
שאל אם אני רגועה מספיק כי הוא רוצה להראות לי משהו
אמר לי לפתוח את תיקו ומתוכו ביצבץ שוט שחור
למרות שניסה להוריד ממני את טראומת השוט
לא הסכמתי בשום אופן להרגיש אותו עלי.

אני לא אוהבת להיות " כלבה", אני גם לא " זונה" ולא " שפחה" של אף אדון.
אני אישה נשלטת
וכשמכירים אותי את קולי ואת התנהלותי שמתי לב שרוב השולטים מכנים אותי "ילדה שלי"
או בקיצור "ילדונת"

הילדה שבי התבגרה
מרגישה שהיום יש בי רצון להכיר את השוט יותר.
לאחוז בו ולחוות את מגע.
זו אני
הילדה והשוט
ואחרי 3 שנים הרגשתי צורך לפרוק את הסיפור הטראומתי שליוה אותי עם כניסתי לעולם הבדסמ.

כשקבלתי מידידי את ספר השירים במתנה
(פרטים בפוסט הקודם)
היה מעניין לגלות שהשיר הראשון שנפתח בפני היה שיר "הילדה והשוט"
זו לא ילדה קטנה שחלילה מתחנכת באמצעות שוט
זו גם לא נשלטת אחרת
זו אני!

במיוחד בשביל דקסטר ידידי הנה מילות השיר
מתוך ספר שירי האירוטיקה "החיה שבלב" של אמיר אור


"קניתי ילדה ושוט.
זה סט הם אמרו, כמו דב ושרשרת,
כמו פוקר וקלף בשרוול.
היא יודעת לעשות קרקס, הם אמרו,
היא תחזיר ת'השקעה בגדול.

ילדה ושוט זה מספיק, היא אמרה,
שוט זה מספיק לילדה.
זה סט, היא אמרה וירדה על ארבע,
כמו חליל ונחש, כמו אני ואתה,
כמו השוט
והשוט בלב."

Josephin​(לא בעסק) - לכל דבר יש את הזמן שלו.
זו בהחלט טראומה לנסות לחוות כל כך הרבה דברים בפעם אחת ובפרט שמדובר בפעם הראשונה. מזל שהתאוששת.
עוד תגלי על עצמך שיש הרבה דברים שלא היית מוכנה לחוות בעבר וכיום את יותר בשלה לחוות אותם.
זה פשוט ענין של התפתחות. אחנו כל הזמן מותחים את ירעת הגבול.
:-)
לפני 14 שנים
*מנגינה*{התווים שלו} - מתחברת לכל מילה שלך
אכן עם הזמן ועם הנסיון מסתכלים על דברים אחרת
אבל אין ספק שזה השאיר בי חותם ארור של פעם ראשונה ולא נעימה בכלל.
תודה על ההבהרות
תמיד כייף לקרא אותך ידידה מקסימה.
}{
לפני 14 שנים
שולץ s - שמח שהיום את יכולה לכתוב על כך.

אם תרצי אבקש ממנה להכין לך שוט עדין :)
אולי עצם ההגדרה שלו כ"עדין" תעשה את שלה ותשתמשי בו?

לפני 14 שנים
שולץ s - שמח שהיום את יכולה לכתוב על כך.

אם תרצי אבקש ממנה להכין לך שוט עדין :)
אולי עצם ההגדרה שלו כ"עדין" תעשה את שלה ותשתמשי בו?

לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י