הכל התחיל בקליק

"יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד,
זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר..."

תודה למאיר אריאל שכתב את המילים הנפלאות בשירו " מודה אני"
לא יכולתי להגדיר זאת טוב יותר ממנו.
א. שיחת מסן אחת, לכאורה שיחה שיגרתית, אבל הולכת לגרום למשהו מאוד משמעותי בי.
עדיין אין סיכומים ופרטים.
עוד לא מעכלת
לא מסוגלת לדבר על זה.
אבל הולך להיות טוב, טוב מטוב.

ב. הבוס נסע למסע תרומות בחו"ל והפעם נסיעה עד סוף אוגוסט.
פיוווווו
אתם לא מבינים איזו הקלה, איזה שקט הולך להיות בעבודה, איך נוכל לתכנן בשקט את המהלכים לשנה הבאה, בלי מבטו החודר והתערבותו התמידית גם שממש אין צורך בכך.
( שהרי בסופו של דבר אני תמיד שומעת "מנגינה, ידעתי שיש לי על מי לסמוך")
אני עדיין צובטת את עצמי לוודא שזה אכן קרה.
איזה כייף לנהל הכל בשקט ובלעדיו, יהיה טוב, טוב מטוב.

ג. אי שם בדרום, נמצא החייל המדהים שלי. כולו מתוח לאור מה שעבר עליו בתחילת השבוע.
אין לנו עדיין תשובה סופית לגבי עתידו בקורס.
אבל במהלך היומיים האחרונים שוחחתי עם כמה אנשים
ובראשם, אחד האדונים מכאן. אדון וקודם כל אדם, שעושה רושם מקסים. מסתבר שהוא מכיר את הנושא טוב ונתן לי הרבה תשובות לחששות ולאי ודאות שעטפו אותי.
השיחה מאוד הרגיע והביאה המון אופטימיות לי ועוד יותר חשוב לבני.
אני שולחת תודה ענקית קודם כל לנשלטת המדהימה שלו שקישרה ביננו ודאגה שאדבר איתו גם כשזה היה בשעה מאוחרת בלילה.
וכמובן לו שהקדיש לי מזמנו והודיע לי שוב ושוב שישמח לייעץ לי בכל מה שיוכל.
מסתמן שהולך להיות טוב, טוב מטוב.