הכל התחיל בקליק

אוקי
קיבלתי חיזוקים ופעלתי
דיווחתי על האלימות שאחותי עוברת
חשבתי שעולמי בידי והנה הנה אני , פורצת את סגת השתיקה של משפחתי ומביאה פיתרון לבעיה הקשה.
בשלב הראשון שאלו אותי למה אחותי לא מתלוננת?
בשלב שני אמרו לי שבתלונה הראשונה רק מזהירים אותו
ומעבר לזה אחותי צריכה להציג ראיות שזו לא פעם ראשונה שהוא מכה אותה.
בשלב שלישי שאלו אותי אם יש עדים שראו את המקרה או את תוצאותיו, אז יש ודיווחתי על כך.
ראיות - כמובן אין!
אחותי מתבצרת בשתיקתה לא מוכנה להודות בכלום וכל הזמן שואפת לשלום בית (הבנתי שהיא נמצאת בחרדת נטישה אבל משום מה המשפחה מגבה אותה על הכחשתה)
ישנה עדה אחת שאני יודעת בודאות שראתה את תוצאות המקרה, אבל מכיון שהיא הולכת עם "הראש המשפחתי הקלוקל" הפוחד מסטיגמה וכתם רע. העדיפה להכחיש ולהגיד שלא ממש ראתה מה קרה ( זה לא נכון אני יודעת שזה לא נכון)

בנתיים
החיים חזרו למסלולם
אחותי ובעלה חזרו מהנופש
הם בבית ביחד
ובינהם פצצת זמן שמתקתקת עד לפעם הבאה.
בשיחה נוקבת עם הורי הבנתי שהם מחכים לפעם הבאה כדי לאסוף יותר ראיות.
לכל הרוחות עם הראיות האלו, את התשובה הזו שמעתי גם בפעם הקודמת שהיו מכות
אבל שום דבר לא זז מאז וגם לא היום והפעם הבאה כבר בפתח.

חברים אמרו לי שכל מה שנשאר לי לעשות זה לברר מחיר מצבה
וזה לא נכתב באירוניה.

אלא אם כן יש עוד משהו שלא עשיתי?