הכל התחיל בקליק

היהדות מכנה את עיצומן של ימים אלו "ימים נוראים"
נוראים?
תלוי איך מסתכלים על זה.
ראש השנה תודה לאל עבר
התנפחנו קצת
6 ארוחות: 2 אצלי ( ואתם יודעים שאני מבשלת....)
אחת אצל הדודה (תעיזו לא לאכול)
3 אצל חברים (היה הרבה ירוק אבל מתובל בשמן)
תקופת המתנה לקראת יום הכיפורים
( הזדמנות לצום לנקות את הנפש ועוד יותר את הגוף)
והאמת
לא נורא לי כל כך.
היום אחר הצהרים, הפקה ראשונה שפותחת את השנה
רוב כוכבי הנבחרת מאשתקד עלו על מדים
החדשים עוד לא ממש משופשפים.
הרבה זמן לתירגול לא ממש היה
אז
מקוה של יזרקו יותר מידי ביצים או עגבניות לכיוון הבמה :)))

מי שמצליח לחפור ולהגיע לנקודות העמוקות בתוכי
מגלה מנגינה עם המון ציפיה.
יותר מידי זמן לא הייתי שם למטה
למרגלות.
העבודה, העשיה המשפחה, מדחיקים הכל
אבל בפנים הבערה לא דועכת.
מסתמן משהו?
אולי?
ואולי נכונה עוד אכזבה?

הלכתי לרכוש לי הצלחה כפולה:
שתעבור בשלום ההפקה
שהאדון המיועד, יהיה ה--- אחד
ושאמצע את עצמי שוב מתמסרת בתשוקה.

אם תשמעו מנגינת עונג הבוקעת ממרגלות הפיסגה
תדעו, זו אני.