ליל אמש, השעה 11 ומשהו
ככל שהלילה מעמיק, הוא מחדיר לתוכי יותר תשוקה וחום.
השעות הקסומות בהן בני הבית עולים על יצועם.
פורסת מגבת על הכסא ( ריפוד רטוב סופו להשחק)
מתיישבת מול המחשב ונותנת דרור לרגשות העצורים מכל היום.
המרקע מואר, הכל מסביב חשוך.
לא צריך אור
מקלידה על עיור
החושך מסביב מרשה לי להתפרק בכל רמה שארצה.
אני בעיצומה של שיחה עם שני ידידים.
המילים מרצדות על המסך
העיניים חצי פקוחות, חצי עצומות ומפליגות למחוזות האירוטיקה הלילית.
הגוף חם
הלב רוטט
במעורתי הקדושה מתלבנת אט אט להבה אדומה.
אני לא אוהבת לסייבר
למעשה לא צריכה את זה, המיניות שבתוכי מתמזגת עם הלילה שמסביב ומוציאה לאור את כל החשקים הטמונים בי.
חצי שעה של שיחה נעימה.
בום
חושך על המרקע
כל הלדים הקטנים שבבית כבו.
הפסקת חשמל!
תארתי לעצמי שזה משהו זמני ונשארתי לשבת
נעים ככה להתבוסס בחומי
לא רוצה להתקרר.
רבע שעה עברה
אני עדיין על הכסא, נשארת בתנוחה קפואה, מקוה לטוב
עשרים דקות
הידיים לא בתנועה
הגוף לא זז
השרירים מתחילים להציק
מדמיינת שאני קשורה לכסא ואדוני ניצב למולי.
חצי שעה
העיניים בוהות בחשיכה
מרגישה איך משהו חם חובק את שדי
אצבעותיו של אדוני
רגע מלטפות וברגעים הבאים לוחצות
חזק
יותר חזק
מסובבות כל שד לצד אחר
יד אחת שלו סוחטת את שד ימין
יד שניה מסובבת את שד שמאל
מרגישה הכל
הכאב חודר
נושכת שפתיים
שקט, אסור לדבר
מותר רק לגנוח בלחש.
שתי אצבעות שלו מפלחות את שפתי כוסי
מחליקות עם הרטיבות, פנימה
ניתבלות בלהט,
אצבע שלישית נדחפת וזוכה במגע חומי
שלושתן שוחות במיצי תאוותי החמים, הניגרים בשצף.
ברגע שהן יוצאות לשאוף אויר צח
הרוקט פוקט הורוד מוחדר פנימה
מודלק בשיא הרטט ומפעיל את כולי.
שעה עברה
אני עדיין על הכסא
מרגישה את המגבת הספוגה מתחתי.
כל גופי נע בקצב הרוקט הרוטט.
שעה וחמש דקות
עוד שניות ספורות של שיא התשוקה,
עוד רגע
זה מגיע....
גמרתי!
תודה לחברת החשמל שהחזירה את החשמל רק ב-4 לפנות בוקר.
אין כמו החושך.
לפני 13 שנים. 25 באוקטובר 2010 בשעה 16:18