הכל התחיל בקליק

- מתרגשת?
- אתה רואה שכן, זה תמיד ככה אצלי בהתחלה.
ספלי הקפה משמשים חיץ נהדר.
מקום טוב להסוואת הסערה שבתוכי.
הוא לוגם להנאתו, מתרווח על הכסא, מפגין ביטחון והתנהגות טבעית.
גופי רכון קדימה, המשענת, רחוקה מידי, לא משנה שהתנוחה מביאה לקצת אי נוחות בגב, ככה יותר בטוח.
מסתכל עלי,
ידעתי שיש לו עיניים בצבע שלי, אבל לא ידעתי שהן יכולות לחדור ככה.
אוהוו אלוהים, הוא ממשיך להסתכל.
מתרכזת בספל שמולי, בוחשת בעדינות את ההפוך ( ממתי צריך בכלל לבחוש אותו...)
לוגמת
לא טעים! שכחתי להמתיק אותו.
מי בכלל חושב על ההמתקה, הראש מרוכז במקום אחר.
הפון שלו מצלצל,
אני נושמת לרווחה
העיניים שלו מופנות לצג והוא מתרכז בשיחה.
זמן מצויין בשבילי להביט בו, לבחון את גופו, לראות במדויק יותר את לבושו.
אני שולחת מבט מטייל לעברו
אט אט סוקרת אותו
כל חלק ממנו נראה יפה יותר
ככל שהעינים יורדות למטה, מרגישה איך משהו בתוך מעורתי מתחיל לעלות נקודות רתיחה.
השיחה הסתיימה.
-"נו אז מה את אומרת, מנגינה?"
שיאוו, חשבתי שהוא שקוע בשיחה, איך הוא קלט אותי?
כזה הוא, גבר שנון וחד שכמותו.
אין העמדת פנים, אין נסיון להיות אחרת, הוא קולט הכל.
ברגע אחד מקלף אותי חזרה לעצמי.
-"שאלתי מה את אומרת?"
אממממ... ( ממתי אני מגמגמת ככה? מה קורה לי....?)
-"אני לא יודעת מה להגיד...."
הייתי מתה להגיד לו, כמה כריזמה נודפת ממנו
כמה המבטים שלו מהפנטים אותי
כמה הקול שלו מצמרר אותי
כמה כולי כמהה אליו
כמה אני רוצה אותו.
אבל זו כולה פגישה ראשונה, אני לא רוצה לפתוח את כל הקלפים בבת אחת.
אסור להראות מתלהבת מידי.
שלא ירים ראש פתאום (ירים ראש, קישקוש! לא מתאים לאופי הצנוע שלו)
-"את רטובה"
-"אממממממ.... כן"
-"את רטובה גם למעלה וגם למטה"
חייכתי
כמו תמיד הוא צדק.


עברו שלושה ימים בסך הכל.
הרבה דברים בפינות מוחי זזו הצידה
פינו מקום למחשבות עליו, עלינו.
הרבה רגשות נטמנו עמוק בנפשי
המקום הוצף במחשבות עורגות עליו.
שיחת טלפון יומית, לא ארוכה, אבל מספיקה לי כדי להסניף את הוויתו.
הסשן הראשון קרוב.
ואני חמה
ואני ....
ואני שלו.