הכל התחיל בקליק

שעות הבוקר
פתחתי את התריסים, קרני השמש חדרו לחלל הבית.
טוב להתחיל את השבוע ברגיעה ולדעת שהעבודה מתחילה רק בצהרים.
נותרתי בבייבידול, התיישבתי על הכורסה ותפסתי כמה קרניים פרטיות שעטו על גופי
ליטפו, חיממו וחדרו פנימה.
וכשחם בפנים, טוב לי.
ידעתי שהשיחה עם אדוני תגיע ותסדר את פרץ הרגשות במגירות הנכונות.

כל הלילה ציון הזהוב שלנו, שכב על צידו,
היינו בטוחים שהבוקר הוא מסיים את חייו.
ראיתי שהוא עדיין זז.
שמתי לו מעט אוכל, כי זה יום האכלה, הוא לא נגע בו!
העברתי אותו לצינצנת הקטנה, החלפתי את המים, הוספתי עוד צעצוע.
ציון הוחזר לקערת האם, הנחתי אותה על אדן החלון.
קרני השמש חדרו וחיממו את המים.
בבת אחת ציון התעורר לחיים והחל לשחות במרץ בינות לצעצועים.
בכל פעם שהתקרבתי, ראיתי שהוא נעמד במצב אנכי ומפתל את גופו כאילו אומר לי
"טוב לי בשמש התאוששתי לגמרי,"
איזה כייף לראותו מתאושש.
היום אלך לקנות לו כמה חברים.

אומרים שאין חדש תחת השמש
אצלינו השמש מביאה המון חדש.

"רק תפילה אשא
הוי אלי, אלי
שהשמש תעבור עלי
ותראה לי שוב את משעולי
הוי אלי, אלי
רק תפילה אשא
שהשמש תעבור עלי
ותיקח אותי לחיקך..."