סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל התחיל בקליק

מרד ליום אחד
לפני 13 שנים. 2 בפברואר 2011 בשעה 19:07

כמעט 9 בערב.
בבתים תרבותיים, הילדים מקולחים אכולים, ומתכוננים לשינה.
בבתים נורמטיביים, הילדים מרותקים למרקע המחשב ובעוד זמן מוקצב יכנסו להתקלח יסדרו מערכת ויכנסו לשנת הלילה.
בבית שלי:
בסלון רובצות על הריצפה 5 בנות ועסוקות בעיצוב כרזה ענקית לקראת שיעור מדעים.
על המטבח השתלטו 6 בנות ובניצוחה של השולטת הקטנה שלי, מכינות עוגת שוקולד
בסימן שמירת איכות הסביבה.
בת נוספת מאיישת את השירותים ואחת בשיחת טלפון עם אביה מנסה לשכנע אותו שהן צריכות לפחות עוד שעה כדי להכין את הכל לקראת השיעור.
הכרזה תצא יפה
עוגת איכות הסביבה לא תתפח במידה הרצויה ( בשום אופן אסרו עלי להתערב זו חייבת להיות יצירה רק שלהן, אז לא התערבתי)
אין ספק, איכות הסביבה תישמר.
אבל אחרי ניפוי הקמח, המסת השוקולד וחינגה של טוסטים שהכנתי לכולם...
מה יהא על איכות הבית שלי?
ובכלל
בית תרבותי אין לי הערב, גם לא נורמטיבי.
בית משוגע? לא! לא! הרי צריך לתת לילדות לבטא את עצמן...

יש לי לפחות עוד שעה לחיות בתוך סגת היצירה למען איכות הסביבה

מעניין איך ימצא אותי בעלי שישוב מבילוי בחתונה....?

בלוסום​(לא בעסק) - מה יקרה אם הוא יחזור לגלות שהוא צריך לעזור בניקיונות?...

מצד אחד - "תן לילד לבטא את עצמו! הוא ילד יצירתי!"

מצד שני - צריך לשים גבולות... אמרתי כבר שאני ברת מזל שאני לא אמא?...(סורי...זה פשוט נפלט לי...).

תכל'ס, במקומך היתי מחכה שבעלי יחזור הביתה ונותנת לו להיות ה "BAD GUY"
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י