תארו לכם ספינה.
שואפת להגיע לחוף מבטחים.
לעצור לעגון ולנוח מטלטלתה.
לדאבון המקרה התגלה שהיא נטולת עוגן.
תמשיך לנוע בדרכים ללא יכולת למצוא מזור לגופה.
כל אחד זקוק לעוגן.
המקום הנפלא בו אפשר להתכרבל, לפרוק, להרגיש ביטחון.
המקום ששולח חיבוק ועוטף בחום.
המקום שניתן להתמוסס בתוך האהבה.
פסעתי בשבילים
נדדתי בדרכים
הרבה תלאות בחיפושי אחר מרגוע לנפשי.
אישה/ נשלטת מרחפת ללא עוגן לנפשה.
הופעת מאי שם.
תגובה סתמית בבלוגי שהלכה והתעצמה לכדי בניית עוגני.
עטפת אותי
הבאת המון חום.
הקשבת
לא חסכת ממני טילטולים ומפחי נפש כשהיה צורך בכך,
אבל היית שם לנטרל את כל החששות והפחדים שלי.
הנסכת המון ביטחון
ויחד עם הכל, חיוכים.
חיוכים של אושר שעזרו לי להפנים שהטוב קרוב הרבה יותר מהאופק.
שאט אט אני קרבה לחוף המבטחים
לעוגן שייחלתי לו
לך.
שמעתי היום את גליקריה בשירה הנפלא.
חשתי כאילו המילים נכתבו כדי שתבין עד כמה אני מצפה, עורגת
חושקת בך.
זה בשבילך:
רחוק רחוק
מילים ולחן: חוה אלברשטיין
"רחוק רחוק בראש ההר
הנשר הגדול שוכן לו
עמוק עמוק בלב ההר
הדוב הענקי ישן לו
לכל חיה מקום מסתור
מרוחות מאש מהאדם
ורק אני איני מוצאת
מחבוא ושקט לעולם.
בחלומות שלי
אני רואה אותך
כשאתעורר אני
בלי שום ספק אמצא אותך
ואצלך אמצא מחבוא מושלם
אמצא שלווה ושקט לעולם
כן אצלך אמצא מחבוא מושלם
ומנוחה מן העולם
גם לציפור הכי קטנה
יש איזו דרך מתוחכמת
להימלט מסכנה
והיא לפתע נעלמת
לנמלה יש סדק צר
לשפן נקיק בין הסלעים
לחפרפרת מחילה רכה
ולזיקית צבעים.
בחלומות שלי
אני רואה אותך
כשאתעורר אני
בלי שום ספק אמצא אותך
ואצלך אמצא מחבוא מושלם
אמצא שלווה ושקט לעולם
כן אצלך אמצא מחבוא מושלם
ומנוחה מן העולם
עכשיו ברור
לי לא יועילו מערות
ולא צוקים גבוהים
או מחילות סמויות
רק אהבה טובה תשמור עלי
תגן עלי מסכנות. "
לפני 13 שנים. 9 באוגוסט 2011 בשעה 13:42