הכל התחיל בקליק

אדון מצטייר בכמה היבטים.
יש את הפיזי היודע להצליף ולהכאיב ביד רמה וביד השניה ללטף ולהעניק רוגע ואהבה,
זה יפה וזה משובח.
יש את המנטלי, שלא מתחבר להענקת כאב, אבל רוצה אותה, את האישה עומדת מולו, משפילה מבט משהו, וקשובה לדיבורו והוראותיו. כי יש לו מה לתת לה ולאן להטוות את דרכה.
זה מעניין ואפילו מרגש.
יש את זה המשלב בין הפיזי למנטלי. יודע למנן ולווסט את קשר השליטה בין אקטים פיזיים שדרכם ניבחנת יכולתה של הנשלטת לספוג כאב למענו, לבין שיחות והוראות מנטליות שדרכן ניבחנת יכולתה של הנשלטת להקשיב ולהיות כמו שהוא בונה אותה.
אין ספק שזהו אדון משובח ואפילו מבוקש בין כתלי הכלוב

אבל
יש את האדון האמיתי, המקורי, הנדיר.
זה שמטבעו נולד להיות אדון.
זה שלא צריך את רשמיות הבדסמ וחוקיו כדי להקרא אדון.
זה שכל נשמתו והוויתו משדרת אדונות.
זה שכל החלק הפיזי והמנטלי, מהוים בשבילו תפאורה לשליטה האמיתית.
זה שניחן באינטלגנציה גבוהה ויודע להעניק מימנה לנשלטת שלו.
זה שהתברך בכושר כתיבה נפלא וכל מילה שלו חודרת לנשמת הנשלטת ויוצרת בה עוד קורטוב של תשוקה אליו.
זה שלא צריך להעזר במילים הבנליות כמו " הוראה, פקודה, ציווי או חיוב", מספיק מבט העיניים שלו
או טון הדיבור, כדי שהנשלטת תבין את רצונו ותבצע לסיפוקו.
זה שיודע להיות חד וקשוח כשצריך ומאידך יודע לגעת במקומות הנכונים ולהמיס אותה, בשבילו.
זה שיודע להקשיב בים של סבלנות ולתת את העיצה המועילה.
זה שהנשלטת מרגישה חופשיה לגמרי להתקלף לידו . לעמוד עירומה פיזית ומרוקנת נפשית, כדי שימלא אותה בכל הטוב שיש בו.
זה שלפני הכל, אוסף את הנשלטת אל בין חיקו וממלא אותה בחום, דאגה, ובעיקר המון המון... אהבה!


זה האדון ש" מנגינה " מציירת בדמיונה וכמהה לו כבר שנים.
וזה אתה.