לפני 13 שנים. 4 בספטמבר 2011 בשעה 13:13
אתה ניצב בסוף המסע
ממתין לי בשקט.
רואה אותי צועדת את צעדי האחרונים.
רגל נשלחת קדימה והשניה עדיין מהססת.
יד מושטת בשבילך והשניה ממאנת להשתחרר.
זוז עינים מציצות ומשדרות צפיה דרוכה.
פה נעול הסוגר את מיתרי קולי.
שפתיים חושניות מתעכלות לחיוך עדין.
חיוך האומר "אני רואה אותך, אני קרובה, אני כמעט נוגעת, אני כמעט איתך..."
אתה ממשיך להתבונן בי.
מבטך לא מש מגופי המהסס/ הכמהה.
מושיט לעברי את ידיך החסונות.
לוקח אותי אל תוכך.
מחייך חיוך גדול,
חיוך של התחלה חדשה.